מבוקר עד ערב

צהריים

בית הקפה עמוס בשעה שתיים עשרה בצהריים, לקוחות נדחקים סביב הדלפק ושלוש המלצריות שמאחוריו מתרוצצות במהירות בין מכונות הקפה הגדולות, הקופה והחלון למטבח.

אבל אל אף הדוחק והלחץ אמילי שבדיוק מכינה קפה ללקוח שמן ומיוזע שמצקצק בלשונו לזירוז כל מספר שניות, מחייכת.

היא לא מחייכת כי בית הקפה מצליח או כי היא נהנת שמרפקיהם של המלצריות האחרות נתקעים בצלעותיה שהן ממהרות להן או כי הלקוח השמן משעשע אותה, לא, אמילי מחייכת כי עוד מעט הפסקת צהריים ופול הבטיח לבוא.

הפעמונים מהכנסייה מעבר לרחוב מצלצלים שתיים עשרה פעמיים אבל הלקוחות לא נגמרים ואמילי נושפת אוויר דרך שינייה ומצמידה לשפתיה חיוך מזוייף - ההפסקה שלה תאלץ לחכות לפחות עד שידלדל מעט הזרם הבלתי פוסק של אנשים שרוצים קפה.

היא מגישה עוד כוס קפה ללקוח כזה או אחר (הפעם היא לא טרחה אפילו להעיף בו מבט על מנת לקטלג אותו מעבר לערפד שרוצה קפה ולוקח לה את ההפסקה) כשיד ארוכת אצבעות נסגרת סביב מפרק ידה.

אמילי נרתעת בבהלה שנמשכת פחות משניה שזה הזמן שלוקח לעיניה לעלות במעלה הזרוע השזופה אל הפנים הנאות של בן זוגה "פול!" היא נוזפת בו בקול חצי רציני וחצי צוחק ומנסה לפתל את ידה החוצה מלפיתתו "אני עובדת."

פול מותח את שפתיו לחיוך רחב מדי מכדי להיות אמיתי ומחקה את דבריה "פול, אני עובדת." קולו הנמוך נשמע מגוחך וצפצפני בנסיון להשמע כמו קולה של אמילי.

"נו אמי, ההפסקה שלך כבר התחילה לפני עשר דקות." הוא ממשיך בקולו הרגיל ומעפעף בריסיו הארוכים בצורה מגוחכת בהבעה של כלבלב רטוב.

אמילי מצחקקת ומלטפת את רעמת השער המבולגנת של פול "אני יודעת אבל אני לא יכולה לנטוש את הבנות -"

מקהלה של מחאות קוטעת את דבריה לפני שהיא יכולה לסיים את התירוץ.

"שום דבר כזה אמי-"

"לכי לך עם החתיכי שלך -"

"באמת, קישטה. מה את עוד עושה פה?"

פול צוחק בקול רם "אני חושב שאת לא רצויה פה יותר," הוא מעיר וקורץ לשתי המלצריות האחרות בתודה. יש לו תוכניות לארוחת הצהרים והן לא כוללות את הלקוחות של קל"ס או שיחה משני צדי הדלפק.

"בסדר, בסדר כולכם. הבנתי את המסר הינה אני הולכת." אמילי מגלגלת את עינייה לשמיים וחומקת מתחת לדלפק כדי להעמד לצידו של פול "אל תשרפו את הקפה, היא מבקשת כברכת פרידה וגוררת את פול אחריה אל מחוץ לבית הקפה.

היא נעמדת על המדרכה מחוץ לבית הקפה ונושמת עמוק את האוויר הרענן של החוץ שלא נדף ריח של קפה, זיעה והרבה יותר מדי אנשים במקום אחד.