פרק 7

20 3 0
                                    

"הגענו" הוא הודיע ואני רק מתה מהגודל.

אתה מלכת אנגלייה או משהו כזה כי כל הבתים שאי פעם גרתי בהם ביחד לא יגיעו לגודל של זה!!!

"כן כן על תתלהבי תוך שעה אין לך כוח לבית הזה, עכשיו בואי אני רוצה לגמור את העבודה כמה שיותר מהר".

טוב הוא מגעיל.
נכנסנו לבית ורציתי לבכות הרצפה הייתה כל כך נקייה שהייתי יכולה לראות את ההשתקפות שלי,
היו תמונות של ציורים מכח מיני תקופות של השנים ובסוף המסדרון אני חושבת שראיתי ציור של ג'יימס, היו מנורות ואני בטוחה שהם מיהלומים. התקרה הייתה ציור של שמיים כחולים בהירים הכל נראה יפה כך

עלינו במדרגות איזה ארבע קומות וזה היה יותר קשה משיעור ספורט.
(אני לא בטטה פשוט לא מתחברת לספורט).

הגענו למסדרון ארוך ומתי שחשבתי שהגענו לחדר שלו ראיתי עוד מדרגות 😣

עלינו למזלי רק עוד קומה והגענו למקום די מבודד שהיה רק דלת ונכנסנו.

עכשיו שאני אומרת גן עדן אני מתכוונת גן עדן,
החדר שלו היה ענק מיטה שחורה צמודה לקיר ליד חלון שידה עצומה ומעלה טלוויזיה ואקס בוקס מיני מקרר שטיח כחול כהה ענק פרוותי ארון שמנת צמוד לקיר והכי הופתעתי היה לו הרבה מאוד ספרים אבל מאוד ישנים.

הגעתי למסקנה שבהייתי יותר מידי זמן בחדר שלו שהוא הסתכל עלי כמו איזה סטוקרית.

"טוב תוציאי את העבודה אני מחליף חולצה".

טוב תקשיב העבו.....
הסתובבתי עליו והוא היה בלי חולצה שרירי בטירוף שמונה קוביות לפחות עם קעקוע של צמיד שחור תלוי נוצה על סוף היד שלו.

הסתובבתי מיד והרגשתי איך הסומק עולה מיד.

"אתה יכולה להסתובב עכשיו", הוא אמר נימה של ניצחון.

(שמוק)

הסתובבתי לאט וראיתי שהוא לבוש בטרניג שחור וגופייה כחולה צמודה שמבליטה לו את כל השרירים שהרגע ראיתי.

אז העבודה המשכתי להגיד,
קיבלתי את ההוראות מהמורה היא פשוט נתנה לי דף של שאלות שנשאר אחד את השני ואז נחשוב על משהו בקרוליינה שאנחנו רוצים לעבוד סבבה?

"מה שתגידי רק בואי נתחיל לעבוד".

אני מסוגלת לאהרוג את הילד הזה!

אוקיי שאלה ראשונה,
מה הייתה רוצה לעשות שתיהיה גדול?

"רופא".

הוא אמר רופא הרגע מקווה שלא ניהיה באותו בית חולים שאני יהיה רופאה.

אוקיי שאלה שנייה
מה המקום הקרליינה שגורם לך להרגיש מוגן?

"החדר שלי"

מצחיק מאוד תענה ברציניות אני לא רוצה להיכשל.

עוצמהWhere stories live. Discover now