פרק 2

36 5 2
                                    

"סאניין עם את לא קמה עכשיו אני שופכת עליך מיים אני נשבעת!!!!"

אני קמה אמא שאני קמה!
יש יום בבית הספר החדש שלי קרליינה אחרי 16 שנים אני חוזרת לפה,
עוד מקום שאני פריקית עוד מקום שלא מקבלים אותי.

פתחתי את הארון הוצאתי גי'נס שחור קרעים וחולצת בטן כחולה ואת הוואנס שלי.
לקחתי את התיק בית ספר שלי שמתי אוזניות בתוכו וירדתי.

"תודה לאל את רוצה שאני יאחר יש לי ניתוח עוד שלוש שעות"

אז למה לא הלכת אמא בית הסךר עשר דקות הליכה, חוץ מי זה הייתי יכולה לקחת אופניית את יודעת.

"אין סיכוי התינוקת שלי לא נוסעת באופניים לבד חוץ מי זה יום ראשון לבית הספר מתרגשת"?

ברור אמא בפעם העשירית ממש עושה פרפרים.

:אוי נו סאנשיין זה לא סתם בית ספר חדש ממש פה סבא של סבא של סבא של סבא..."

כן כן אנחנו אחת מהמשפחות שייסדה את קרליינה יודעת אמא יודעת אמרת לי מיליון פעם בערך.

"טוב אז עם את יודעת את צריכה להתרגש אמרה עם חיוך".

אני ואמא הכי לא דומות בעולם יש לה שיעור חום ככה עם עיניים חומות בהירות אפילו קצת דבש, הדרך כלל חושבים שאני מאומצת אבל כל פעם שאנחנו מחייכות יודעים שאני הבת שלה.
יש לנו בידיוק אותו חייכות ועל זה אני מודה.

"יאללה יאללה תוכלי מהר הכנתי לך אוכל הוא במטבח ויש קצת כסף למקרה חירום".

נכנסתי למטבח לקחתי את הדגנים שלי
(כריות זה בדם)
אכלתי אותם מהר וקחתי את האוכל הכנסתי לתיק ואני ואמא יצאנו.

נכנסנו לאוטו והתחלנו לנסוע,
"אה סאנשיין כמעט שכחתי לספר לך אבא שבוע הבא חוזר מאיטליה אז אנחנו הולכים למסעדה איזה בא לך"?

אבא עובד במשרד הביטחון אין לי מושג למה הוא תמיד צריך לנסוע להמון מקומות אבל זכת העבודה שלו,
הוא תמיד מביא לי מתנות והכל אבל אני מעדיפה אבא על מתנה יפה.

לא אכפת לי אמא אפשר הכל,
אבא מאוד אהב את המסעדה הזאת של הסושי אין לי בעיה ללכת לשם.

"סבבה חמודה שלי,
עכשיו על תשכחי ללכת למשרד לבקש את המערכת שעות שלך ותגידי להם שהשם משפחה שלך הוא....."

למה תמיד צריך להגיד את השם וויליאמס לכל מקום שהולכים זה לא סיפור ענק.

"חמודה שלי הם צריכים את השם בשביל לדעת שזה את וחוץ מי זה זה מביא לנו הרבה מאוד כבוד"

וזה גם מוסיף אותי לרשימה של עוד פריקית
גם עבר וגם הווה....

היא עצרה את המכונית ליד בית הספר ואמרה,
"סאנשיין תקשיבי לי את ממש לא פריקית את יפה את חכמה, מצחיקה, יש לך לב טוב ואת מיוחדת כל כך, ואת תיכנסי לבית הספר הזה בגאווה ואת תהני בוא
והפעם אנחנו נשארים פה עד שתגמרי בית ספר".

זה הולך להיות שתנשתיים נהדרות.....

"ביי חמודה תהני תהני ותחזרי הביתה באוטובובס".

טוב אמא ביי
יצאתי מהאוטו לפני שהיא הייתה יכולה להגיד משהו.

עמדתי שנייה לפני שנכנסתי להבית הספר,
הוא היה ענק והאמת גם ממש יפה.
הכל היה עצים ענקים (טוב כל המקום הזה יער אחד ענק), ובית הספר גם היה עצום היה ארבע בניינים בצבע לבן כחול והכל היה כל כך נקי.

לקחתי נשימה עמוקה ונכנסתי.

בית הספר היה עוד יותר יפה מבחוץ,
היה על על הקירות תמונות של תלמידים שגמרו בית ספר וכאלה שניצחו וקיבלו פרסים.
אבל מה שהכי בלט לי זה בסוף המסדרון היה קיר ענקי עם שלושה תמונות של שלושה אנשים.
אחד בצד ימין איש עם שיער שחור ועיניים כחולות, מצד שמואל אישה עם שיער חום ועיניים חומות, ובאמצע היה איש עם שיער שחור ועיניים ירוקות והאמת הם הזכירו לי קצת את העיניים שלי אבא.

נכנסתי לחדר המזכירות וכמובן שכולם היסכלו עלי במבט שלי מי זאת הפריקית הזאת אבל התרגלתי כבר.

אחת מהמזכירות פנתה עלי ושאלה
"שלום לך חמודה מי את?"

סאנשיין וויליאמס דיברתם עם אמא שלי,

אה אה כן כן חמודה חכי דקה.

האישה נראתה בשנות החמישים שלה היה לה שיער חום עם עיניים חומןת משקפיים ענקיות עגולות (הזכיר לי קצת הארי פוטר) היא לבשה חצית ארוכה אפורה חולצה שחורה וסוודר אדום.

"הנה חמודה זה המערכת שעות שלך את תלמדי ב- י'א 6 המורה שלך היא מרתה בראון אה ואת צריכה חבחור שתי מגמות"

ראיתי את המגמות והיו כל כך הרבה אבל שתיים תפסו את ליבי.

אני רוצה מוזיקה וספרות אמרתי בחיוך אפילו שהוא היה כי מזוייף שלי.

"טוב טוב אז בואי אני יראה לך את הכיתה שלך בואי אחרי".

"טוב כפי שאת רואה בית הספר הזה הוא בין המקומות הכי ישנים בקרליינה,
קרליינה נוסדה ב-1867 אבל את כבר יודעת את כל זה אחרי הכל את ממשפחת המייסדים".

אני שונאת שאנשים מתייחסים עלי כיאילו אני משהו קדוש בגלל מה שאבות אבותי עשו,
אני לא ייסדתי את המקום הם כן
תנו להם כבוד לא לי.

"והינה התמונות המפורסמות של המייסדית וכמו שאת רואה התמונה האמצעית זה סבא של סבא של סבא שלך רוברט וויליאמס".

זה למה הוא היה מוכר.

"טוב זאת הכיתה שלך חכי שנייה פה".

הלב שלי לא ממש דפק כן קצת התרגשתי אבל האמת בפעם החמישית כבר תהרגלתי אז מה זה כבר משנה.

"גברת וויליאמס בואי תכנסתי" אמרה לי המזכירה.

לקחתי נשימה עמוקה אפילו שלא ידעתי למה,
טוב הפריקית החדשה שלכם באה,
ונכנסתי.

______________________________________

היי זאת פעם ראשונה שלי כותבת מקווה שזה יהיה טוב
אשמח לתגובות או הערות
מקווה שאתם תרצו לקרוא

ליהיא :)

עוצמהWhere stories live. Discover now