מה עם הלב שלי?

פרק 2

הוא פשוט יצא בעצבים , יצאתי לחדרי,
נשכבתי על המיטה, ובוהה בתקרה, משעמום. במיוחד פחד.
החלטתי שאתקלח, לפחות להוריד ממני את המחשבות השליליות .
התקדמתי לעבר הארון הבגדים שלי,
הוצאתי פיגמה , ומכנס קצר .
פתחתי את הדלת של החדר אמבטיה.
הורדתי את בגדיי המלוכלכים, זרקתי אותם לסל הכביסה, נכנסתי למקלחת,
פתחתי את הברז המים וכיוונתי את המים למים חמים , והרטבתי את גופי.
אחרי שסיבנתי את שיערי, שטפתי , שמתי מרכך , לקחתי את הסבון של הגוף.
סיבנתי את גופי, ואת המקומים החשופים.
חזרתי לשטוף את גופי , שיערי.
אחרי ששטפתי את עצמי ,
סגרתי את הברז המים.
ויצאתי ..
שסיימתי להתלבש.
חזרתי לחדרי, וראיתי את סבסטיאן.
״אני רואה שהתקלחת, את רעבה?
הנהנתי לסירוב.
לקח את ידי בחוזקה!
״תשמעי לי טוב , לא משנה מה קורה, את אוכלת אוקיי? זה מובן לך?״ לקח את ידי בחוזקה ומשך אותי למדרגות וירדנו למטה.
״תשבי תאכלי, אחר כך תעשי מה שבאלך!״ נשען לאחור בכיסא של הבר.
לא התייחסתי עליו, מה אני הבובה שלו?
וואלה, אני משחק בשבילו? הוריי מכרו אותי, עוד שבוע בערך אני מתחתנת.
זה לא יעזור לי לבכות, כמובן.
״למה את בוכה? לא מחייבים אותך כמובן, את לא מבינה שההורים שלך מכרו אותך?
הם רעים, אולי אני גם רע עלייך, ואולי לא!״ ולקח את צלחת שלו לכיור וחייך עליי.
הוא חזר, לקח את הצלחת שלי, אחרי שסיימתי לאכול.
״סבסטיאן?״ שאלתי אותו והוא הסתובב לעברי.
״תודה!״ והלכתי לספה.
~~~~~~~~~~~~~~~~
אני יודעת שהמון זמן לא כתבתי .
הייתי בבלאק ההאוט ולא ידעתי מה לרשום.
אז מצטערת מראש. מהיום יש רעיונות!
מצטערת שזה קצר. כי בדקתי מה שאני זוכרת. מה לא.
אשמח שתגיבו ותצביעו, ואני מקווה לשפר את הכתיבה שלי יותר מהכתיבה הזאת.
אוהבת!
40 הצבעות ו20 תגובות ממשיכה!