פרק 25

790 43 7
                                    

נקודת מבט של ליאם
"למה אני מרגיש כולכך עצוב שאני שומע אותה שרה" אני חושב

משהו רטוב יוצא מעיין שלי
רגע- אני בוכה? אבל למה?

"תודה רבה" קלואי אומרת.

קלואי יורדת מהבמה והולכת לכיוון היציאה, ואני אחריה.

"הי..שמעתי אותך שרה עכשיו, זה היה מאוד טוב" אני אומר

"תודה רבה" קלואי עונה

"אבל את נשמעת מאוד עצובה ששרת את זה"

"טוב..אממ אני די דמיינתי דברים ששרתי את זה"

"באמת? מה?"

"אני דמיינתי אותך"

"אני- אני מצטער"

"אל תהיה, בכול מקרה איך היה הפגישה עם המנהל? מה הוא אמר?"

***זיכרון****
"קראתה לי?" אני שואל שאני תוך כדי סוגר את הדלת

"ליאם, אני שמח שאתה פה, יש לי הצעה בשבילך"

"איזה סוג של הצעה?"

"Oxford University הרגע שלח לי אימייל. הם מצעים לך ללמוד מוזיקה ברמה הכי גבוהה,ליאם"

"מה? לי?"

"הרבה אנשים לא מקבלים הזדמנות כזאת, ליאם
הם מצפים שתחזור אליהם.
אני מקווה שתסכים כי זה מאוד יעזור לך להתקדם"

"אם אני יקבל את ההצעה, אני יצטרך לעזוב את המדינה?"

"בטח".

נקודת מבט של ליאם
"מזל טוב ליאם! החלום שלך סוף סוף התגשם, אתה תמיד רציתה ללכת לשם!" קלואי אומרת

"אני עדיין לא החזרתי להם תשובה"

"למה לא?"

"בגלל שאם אני יסכים להצעה הזאת. אני יצטרך לעזוב למדינה אחרת וזה מאוד מאוד רחוק, מהבית
ואחרי שאיבדתי את אמא שלי למדתי עד כמה חשובה המשפחה, אני רק רוצה לבלות יותר זמן עם המשפחה שלי,
את בחיים לא תידעי מתיי יקחו אותם ממך, קלואי".

אני וקלואי החלטנו ללכת לבית אבל באמצע הדרך התחיל לרדת מבול.

"לא זה לא קורה עכשיו! והגשם רק מתחזק! ולא הביאתי שום מטריה"

"חחח, קלואי זה גשם את יודעת מה זה אומר?"

"זה אומר שאנחנו צריכים למצוא מחסה!"

"לא. זה אומר שהגיע הזמן לשחק!"

"מה?! אתה צוחק נכון? בן כמה אתה שאתה אומר את זה עכשיו?"

"קלואי, אל תהיה כזאת מפונקת הגשם מתחיל להיחלש, נו יאללה!"

לפני שקלואי שמה לב דחפתי אותהה לתוך שלולית, היא ישבה והשפריצה עליי מים, למרות שזה לא משנה כי גם ככה אני רטוב, אני מושיט את שתי ידיי ועוזר לה לקום.

LOVING THE WRONG GUY. Where stories live. Discover now