LOVING THE WRONG GUY.

בוקר

                 קלואי בתמונה☝️️
נקודת מבט של קלואי
אני פותחת את העיניים שלי וישר הידיים שלי מחפשות האייפון שלי ואני רואה 8:20 ״אומייגד תמיד אותו סיפור יש לי רק עוד 10 דקות איך אני יספיק ״ ישר קמה מהמיטה הולכת לשטוף פנים ומצחצחת שיניים חוזרת מהר לובשת גופיה בצבע אפור עכבר שמה מכנס בצבע תכלת וסינקרס לבנות ״אני חייבת להתאפר״ אני ישר שמה צללית כסופה ומוסיפה צללית ורוד אדמדם ושמה מסקרה מסיימת נכנסת לחדר לוקחת שתי מחברות חדשות אפילו לא מסתכלת במערכת מכניסה לתיק ויורדת למטה.

אני רואה את אמא ישר מנשקת אותה ושואלת ״אמא איפה ליאם הוא יצא כבר״
אני שואלת ומקווה שתגיד לי שהוא עדיין לא הלך ״הוא יצא לפני רבע שעה״ היא עונה ואני קצת מתאכזבת כי רציתי ללכת איתו ״ אוף למה הוא תמיד לא מחכה לי אני הייתי מחכה לו״ אומרת ואמא מחייכת טיפה ואומרת בואי אני יקפיץ אותך לבית הספר.

אני נכנסת באמצע שיעור מתמטיקה וישר מתיישבת המורה כבר התרגל לאיחורים שלי.

**בהפסקה**
״אני יראה אותך עוד מעט״ ליאם אמר לי אחרי שדיברנו כמה דקות (ליאם לומד בכיתה י״ב ואני ב״י) אני רואה אותו מתרחק ואני צועקת לו ״תהנה בשיעור״ הוא מסתובב אלי ומחייך חיוך מושלם וצועק ״אני תמיד נהנה״מסתובב וממשיך
ואני מסתכלת עליו עד שאני כבר לא רואה אותו ״ למה הלב שלי תמיד פועם כל כך חזק שאני בסביבת ליאם״ אני חושבת. ״איך את מעיזה לחסום אותי בדרכי״ אני מרימה את מבטי ואני רואה שזאת ליירה ושתי הכלבות שלה ליאן וטיילור ״ תקשיבי ליירה רק להזכיר לך שהבית הספר הזה לא שייך לך וככה גם המדרכה הזאת״ אומרת בביטחון ורואה את ליירה עצבנית ״איך את מעיזה להגיד את זה, ליאן״ אומרת ליירה, וליאן מצלמת אותי לסנאפצט וכותבת בקול״ הכלבה הקטנה הזאת מתחצפת ללירה המלכה״ וישר מעלה לסנאפצט. וטיילור מאיימת ״תזהרי סתומה״. ״תקשיבי לי טוב לוזרית אם עוד פעם תתקרבי אלי או תדברי אליי ככה אני ידאג שאת תצטערי על זה״ ליירה אומרת ואני מגלגלת את עיניים ואני פשוט ממשיכה ללכת.

״הזונות האלה לא יעזבו אותי בחיים״ חושבת ומתעצבנת פתאום אני שומעת ״היי קלואי״ אני מסתובבת וזה רק גייק וואי אין לי כוח אליו אני חושבת הוא מתקרב אליי ״ חשבת כבר על ההצעה שלי״ ואני משחקת אותה לא מבינה ״איזה הצעה בדיוק״ ומסתכלת עליו במבט של לא מבינה ״אל תשחקי אותה את יודעת שאני מדבר על״ אני קוטעת אותו ״אבל גייק״ והוא לא נותן לי להשלים ״היי אני יודע שאני מוכר כ״בחור הרע״ של הבית הספר לפחות זה מה שהם חושבים אין לי איך לשנות את זה אבל אני יודע שאת תתאהבי בי יום אחד תזכרי את זה״ הוא מקווץ את שפותיו ושולח לי נשיקה ואני פשוט לא מגיבה וישר מסתובבת ונכנסת לספרייה ואני רואה ליאם יושב וקורא ספר והוא נראה כולכך טוב אם החולצה השחורה הזאת וישר אני חושבת ״אני חושבת שאני מרגישה אליו משהו מיוחד אבל אני לא יכולה להרגיש אליו ככה הוא אח שלי זה מגעייל מה לא בסדר איתי״

תקשיבוו זה הסיפור הראשון שאני כותבת ואני מזהירה מראש שהיו לי שגיאות כתיב במיוחד אם/עם אני מקווה שאתם נהנים לקרוא כמו שאני אוהבת לכתווב