החיים של סינטיה😊

פרק 12-כמה רוע יש בעולם?

משום מה קייטי ניגשה אליי. לא הבנתי מה היא רוצה ממני אחרי שהסכמנו לא להיות חברות יותר.
"אני חושבת שאנחנו צריכות לדבר.בצד." אמרה קייטי
"מה את רוצה?"
"בצד."
הלכנו לצד וקייטי החלה לדבר.
"את בטח לא תאמיני לי אבל...ביררתי כמה דברים, ואני יודעת שליאם הוא זה שסיכסך בינינו."
"מצחיק מאוד.זה כבר ידוע שאת הסכסכנית הכי גדולה בכיתה, אז אולי תפסיקי עם ההצגה?"
"סינטיה,תאמיני לי בבקשה. את יודעת שאני בחיים לא ארצה לפגוע בך...איזה אינטרס יש לי לפגוע בך?"
"נגיד...למה שליאם ירצה לסכסך בינינו?"
"לא יודעת. תאמרי לי את, את בטח יודעת כי את הרי נשארת רק איתו"
"ליאם ואני חברים. אני ממש לא חושבת שהוא ירצה לפגוע בי."
"רציני??"
"כן..."
"יש מצב שהוא כל מה שהוא רצה הוא להרחיק אותי ממך בשביל להפוך אותך לעוד אחת מהפרחות שלו?" אמרה קייטי
"מה?למה שהוא ירצה דבר כזה?"
"קייטי. בשבילך. תפסיקי לסכסך. זה לא עושה לך טוב. אני לא יודעת איזה אינטרס יש לך אולי את מקנאה, אני לא יודעת, אבל תעשי טובה לעצמך, ותפסיקי לסכסך."
"אני רואה שלא משנה מה אני יעשה, את אף פעם לא תאמיני לי.עד שזה יתפוצץ לך בפרצוף. ביי סינטיה"
נקודת מבט של ליאם:
באתי לבצפר כרגיל, וראיתי את קייטי וסינטיה מדברות בצד. הותקפתי חרדה באותו רגע. אני לא רוצה שקייטי תגלה לסינטיה את האמת. היא בחיים לא תרצה לדבר איתי יותר.
חשבתי ,וחשבתי והגעתי למסקנה שאני באמת חייב לספר לסינטיה בעצמי את האמת. לפני שקייטי תגלה לה, ואז אני יהיה בצרה צרורה. אני באמת אוהב את סינטיה, אולי זה באמת היה רעיון גרוע לסכסך ביניהן, מה חשבתי לעצמי בכלל?
ישבתי ליד סינטיה ושתקתי. במשך כל היום שתקתי. ידעתי שהייתי צריך להשאיר את זה לסוף היום, ולא להבהיל אותה ליד כולם.
בסוף היום הזמנתי אותה לשבת איתה בגינה שליד ביתי.
סינטיה הגיעה ממש עכשיו.
"סינטיה... אני צריך לספר לך משהו חשוב"
"מה יש ?"
נקודת מבט של סינטיה:
"קייטי...היא...היא לא אשמה בכלום" אמר ליאם
באותו רגע נפתחו לי העיניים בבהלה. קייטי לא שיקרה לי...
"סינטיה בבקשה תנסי לא לקחת את זה קשה"
"אתה סתם ניסית להפריד ביני לבין קייטי!בשביל מה!בשביל להיות איתי?!מה קייטי הפריעה לך?!"
"הכיתה לא כל כך אוהבת את קייטי פשוט, אבל זאת הייתה טעות נוראית סינטיה, סינטיה בבקשה אל תלכי אני כל כך מצטער"
שמעתי זאת כשפשוט התחלתי לרוץ בבכי הביתה