החיים של סינטיה😊

פרק 18- לא יכול להיות.

-לפני הפרק-

אני מאוד ממליצה לשמוע את הסרטון יחד עם הפרק, זה שיר שאני ממש אוהבת וגם הוא מאוד משתלב עם פרק❤
דרך אגב מצטערת להודיע אבל ככל הנראה זה הפרק האחרון😔😔 אבל אל תדאגו אני אתחיל גם ספר חדש בקרוב😉

-הפרק-

23:30, יום לפני הרצח שאמור להתבצע
"ליאם, אתה חושב שאתה באמת תוכל לעשות את זה?"
"לא, אבל אנחנו חייבים לעשות את זה"
"אני לא מסוגלת ליאם, אני לא רוצחת!"
"אני יודע סינטיה, גם אני לא יכול אבל אנחנו חייבים בשביל לשרוד"
"ישלי רעיון"אמר ליאם, "אולי כשנלך לכיוון הבניין ונצטרך להיכנס לבניין אחד מאיתנו ננסה לדבר עם אלה שעוקבים אחרינו ויצור הסחה והשני יברח?"
"וואי רעיון מעולה!אז אני יעשה את ההסחה, כן?"
"נראה לך?!אני אעשה את ההסחה, את תברחי."
"אב..אבל..אבל מה איתך?"
"אני אסתדר, אל תדאגי" אמר ליאם

6:30 יום הרצח:
"קומו מיד!!"
צעקו עלינו השומרים
קמנו וידענו מה לעשות.
"את הסכין הזאת תקבלו רק כשתכנסו לחדר הזבל"
"אוקיי" אמרנו שנינו
"עכשיו תזכרו, תנועה אחת לא נכונה של אחד ממכם ואני והוא הורגים את שניכם על המקום!"
יצאנו מהדירה הזאת, הלכנו לרחוב כששני השומרים מאחורינו ואחרי כמה דקות השומרים אמרו לנו שזה הבניין. הלכתי לכיוון החדר זבל כאשר ליאם הלך לכיוון השומרים והתחיל לנסות ליצור הסחה. ידעתי שזה הסימן שלי התחלתי לרוץ לצד
"אההההה" קלטתי שירו בי ונשכבתי על הרצפה
"לי..ליאם"
נקודת מבט של ליאם:
התחלתי לנסות לשכנע את השומרים שישחררו אותנו
"תגיד לי ילד, אתה רוצה למות בכוח?" אמר לי אחד מהם
"מה זה לירוי תראה"
אמר שומר אחד לשני
בום. שמעתי ירייה וראיתי את סינטיה שוכבת ומדממת על הרצפה
"סינטיההה!!!!!!!"
"אם אתה לא רוצה למות לא כדאי לך לזוז מטר לכיוונה. אם תהרוג את אליאב החבר שלי פה לא ירה בה עוד ירייה."
הלכתי לכיוון חדר הזבל בתקווה שסינטיה תהיה בסדר הרגשתי כל כך נוראי!אני חייב לעשות משהו!
חיכיתי לאליאב הזה כאשר שני השומרים היו לידי אך במקום שלא ניתן להבחין, אחד מהם כיוון אקדח אליי והשני אל סינטיה המדממת. התחלתי לראות מרחוק מישהו שמתקדם לכיוונינו עם שקית ביד. הוא התקרב לחדר הזבל, בא לזרוק את השקית ותקעתי לו סכין ממש קרוב לצוואר אבל לא בצוואר, בתקווה שלא יבחינו בזאת, הוא השתטח על הרצפה ואיבד הכרה
"הנה הרגתי אותו, עכשיו תעזבו אותנו בשקט."
"מישל תבדוק לו דופק"
"יש דופק חלש, תפוצץ את הבחורה"
"לאאאא!!!בבקשה תהרגו אותי, אני אשם!אני מתחנן!!"
"טוב לא כזה אכפת לי מי" אמר השומר וכיוון את האקדח אל הראש שלי
נקודת מבט של סינטיה:
"ל..לאא!" ניסיתי לצעוק, ליאם, ליאם היקר שלי, ה..הם..ירו לו בראש!!ליאםם!!!! אצלי הם פגעו בי ברגל אבל ליאם....זה לא יכול להיות!!זה לא קורה!!!זה לא אמיתי!!!למה?!?!