short pieces about love

יש אנשים שנועדו לאהוב ♡

הוא תמיד היה מוכן עם קופסאת גלידה וסרט טוב.
גם אם זה היה בשלוש בלילה הוא תמיד היה בא בשבילי, אפילו כשהיה חסר לי חיבוק לפני השינה, הוא היה עוזב הכל ובא.
מחבק אותי חזק בלילה והולך כל בוקר.
אבל שום דבר לא באמת הכין אותי לרגע הזה. רקדתי עם חברות צחקתי, נהנתי, שתיתי קצת, באמת השתחררתי מכל הצרות.
אבל אתה, אתה היית נראה כאילו באת מהמתים, היית שתוי ועצוב.
כבר ירדו לך דמעות מהשקרים של 'אני בסדר ילדונת'..
התקרבת אליי ורקדת איתי.
חייכתי אלייך ואתה אליי את החיוך הכי אמיתי שלך, עד שנפלת על הרצפה.
הרמתי אותך ולקחתי אותך לשאוף אוויר נקי, קצת להירגע בזמן שהמונית לבית שלי תגיע.
היא הגיעה ונכנסנו.
הנסיעה הייתה שקטה כזאת, מוזיקה מהרדיו והרעש של המנוע, הנשימות שלך היו כבדות והאחיזה שלך בידי, לא הרפת ממני עד שהגענו לבית.
יצאנו אחרי שרבת עם הנהג היקרן עם מעט השפיות שעוד נותרה בך אחרי לילה שכולו אלכוהול וסיגריות.
"תודה" אמרתי בלחש, התקרבת אליי וניסית לנשק אותי הזזתי את ראשי "יאן זה.. זה לא כל כך..." ניסיתי להגיד אבל שיכנעתי את עצמי שאתה מבלבל אותי עם מישהי אחרת וזה קרה רק בגלל שאתה שיכור.
"אור אני אוהב אותך, למה את כל פעם הולכת למישהו אחר?" הוא שאל, הותקפתי ושתקתי "יש אנשים שנועדו לאהוב.. אבל הם לא נועדו להיות ביחד"...