short pieces about love

מכתב אחרון ♡

חשוב לי להעלות הקדמה קטנה ולהרגיע את כולן לפני שתקראו, הקטע כתיבה הזה עלה לי מהראש והכל בסדר עם המשפחה שלי וכולם חיים והכל בסדר ואין לכן מה לדאוג.
אבל אם יש מישהי שקרה לה משהו במשפחה והיא רוצה לפרוק ולספר אז היא תמיד מוזמנת לפתוח פרטי ואני אשמח להקשיב ולעזור♡
~~~~~
ומי שרוצה לשמוע את השיר קוראים לו שום דבר לא יפגע בי של כנסיית השכל

אח שלי הגדול סיפר לי שלפני שיוצאים לפעולה צבאית או למלחמה, החיילים צריכים לכתוב מכתב אחרון למקרה והם לא יחזרו.
אבל הוא הבטיח לי שהוא לא יכתוב לי אף פעם מכתב אחרון.
הוא חיבק אותי חזק והבטיח לי שהוא תמיד ישמור עליי גם כשיהיה רחוק.
זאת הייתה הפעם האחרונה שראיתי אותו.
לפני שאח שלי הלך הוא חיבק את הוריי ושיחק עם אחותי הקטנה שהייתה רק שנה.
הוא הבטיח לכולנו שישמור על עצמו כמה שיותר והבטיח לשמור עלינו תמיד.
מאז שהוא הלך אנחנו נמצאים כל הבניין במקלט המרכזי, שם אני שומע סיפורים של שכנים אחרים.
אחות של יעל, ילדה מהכיתה שלי היא פרמדיקית בצה"ל והיא עכשיו נמצאת בעזה.
יעל בכתה הרבה כשישבנו כולנו במקלט, אבל הבטחתי לה שגם כשהם רחוקים מאיתנו הם תמיד שומרים עלינו.
אחרי כמה ימים ששהינו במקלט הודיעו על הפסקה שנועדה לפנות את הפצועים.
באותו יום שחור אני זוכר שיצאנו כמה חברים לשחק כדורגל
במגרש וגם יעל אמרה שהיא תבוא לראות אותנו, כמה דקות לפני שיצאתי קראתי את השיחה האחרונה שלי ושל אחי, דיברנו המונדיאל וקבענו שכשישתחרר מהצבא אני והוא ואבא שלי נטוס לברצלונה כדי לראות את לראות את המשחקים במונדיאל.
לפתע שמעתי דפיקה בדלת, אבא שלי פתח את הדלת ואני עמדתי לידו, מולנו עמדו שני חיילים שחבשו מסכה עצובה.
באותו יום שחור הבנתי שכנראה כבר לא תשוב אליי, שכל החלומות שלך על להתחתן עם גל ולעשות לה ילדה קטנה כמו שירן אחותינו הקטנה, הכל ישאר בגדר החלום .
שהחלום שלי לחבק אותך חזק שוב ושנטוס יחד לראות עם אבא את המונדיאל ישאר בגדר חלום.
כמו שאראה אותך אחי הגדול, החייל שלי זה שתמיד ישאר בליבי וישמור עליי, לא אראה אותך יותר.
באותו מכתב אחרון שנשבעת לי שלעולם לא תשאיר, כתבת ששום דבר לא יפגע בך, את השורה הזאת זכרתי משיר שתמיד היית מנגן לנו ביום הזיכרון, שיר שכתב חייל שנהרג באסון המסוקים וכנסיית השכל ביצעה..
קיפלתי את המכתב והכנסתי בחזרה למגירה כשאני שר לעצמי את הפזמון; 'אם יקרה לך משהו אין לי טעם לחיים, אין לי טעם למחר...'