פרק אחרון לפני אפילוג.
-
יום חמישי 10:12 :
לואי לא ישן טוב בלילה הזה.
כל מה שהצליח לחשוב עליו הוא הארי.
הם לא הספיקו לדבר, הוא לא נתן לו את ההזדמנות.
אולי אם הוא ידבר איתו זה יעזור, אולי הוא יבין הכל, אולי הוא יהיה מסוגל להיות איתו שוב.
התקופה של האונס והטראומות, עברה.
הארי היה כל כך מדהים בכל הזמן שאחרי הכלא.
אולי הוא באמת השתנה?
אני אנסה לדבר איתו. לואי חשב, מקווה שזאת לא תהיה הפעם האחרונה.
בכל מקרה, אולי זה נשמע מעט לא טוב, אבל יש לו את אלכס. שאם להודות באמת, גם אותו הוא עדיין מאוד אוהב.
אבל לא כמו את הארי.
אז הוא נאנח בזמן שקם להתארגן וללכת לכיוון ביתם של הארי ונייל.
בתוך מספר דקות הוא היה מוכן לצאת.
בעודו פותח את הדלת הוא מבחין במעטפה שמונחת ליד השטיח בכניסה לבית.
לואי הרים את גבותיו, "זה בטח מלוטי.." הוא מלמל לעצמו והתכופף להרים אותו.
ליבו מחסיר פעימה כשהוא מבין במה שכתוב על המעטפה.
"לואי,
אני יודע שאתה לא רוצה שום קשר איתי יותר. אבל בבקשה, תקרא את המכתב.
בפעם האחרונה.
הארי."
מיד לאחר מכן לואי יכול להרגיש את פעימות ליבו מאיצות.
אך רטט קטן קטע הכל.
לואי הוציא את הפאלפון מכיסו כשהתיישב על המדרגות בכניסה לביתו.
מאת: אלכס
היי לולו, אתה בבית?
לואי נאנח, זה ממש לא הזמן.
אל: אלכס
היי מצטער, יצאתי לקניות
בתוך מספר שניות הוא קיבל הודעה נוספת.
מאת: אלכס
איפה אתה? נוכל לעשות סיבוב יחד
אל: אלכס
אני מעדיף להיות לבד קצת.. תודה בכל מקרה
לואי החזיר את הפאלפון שלו בחזרה לכיס.
והביט במעטפה שבידו.
נושם נשימה עמוקה הוא פתח את המעטפה עם לחץ בבטנו.
ופתח את המכתב.
יום חמישי, 10:49
אז לואי מצא את עצמו בוכה. שוב.
הוא רוצה את הארי, הוא רוצה את החיבוק הגדול והחם שלו, והנשיקות הקטנות, והמגע הנעים. הוא רוצה את כל זה, שוב.
והארי ... גם, נכון?
הוא ליטף את הנקודה המעט שקופה בנייר, זאת שרואים שנרטבה. והוא מנחש שזו דמעה של הארי?
לואי פלט נשימה חנוקה ומשך באפו.
ואז עיניו התרחבו כאשר קלט מה קורה עכשיו.
הארי עולה על טיסה ללוס אנג'לס,
הוא לא יראה אותו יותר.
לא זה לא יכול לקרות עכשיו, דווקא עכשיו.
