פרק 3

10 1 0
                                    

ככה עברו להם עוד 3 ימים . שתיקה רועמת . עד שיום אחד אני עמדתי על שלי . הלכתי מולה נעמדתי ואמרתי "אימא מה קרה בינך ובין אבא ?!?" שקט. "אני לא רציתי להלחיץ אותך אבל..." לחשה בשקט "אני ואבא שלך מתגרשים" נהייתי חיוורת, כמו קיר לבן . "זה פשוט לא התאים ביננו, הייתה אווירה אלימה ולא נוחה ולא הרגשתי טבעי לידו ." אמרה והמשיכה "מחרתיים הוא בא לאסוף את החפצים שלו , הוא ימשיך לגור אצל סבתא יונה , תוכלי לבקר אותו בחגים" אמרה והמשיכה לבשל . הרגשתי שאימא מחליטה בשבילי מה אם אני רוצה בכלל לגור עם סבתא יונה ?! דמעות התחילו לנזול לי מהעניים וצעקתי "למה ?!?!" וברחתי לחדר שלי עם לאקי . אז גרנו בקומה שלישית ויחסית גבוה . רציתי להתאבד . פתחתי את החלון לקפוץ . לאקי החל לנבוח בהיסטריה על החלון. פתאום שמעתי קול מעומעם של אימא שואל "הכל בסדר מותק?" עניתי "כן" ומיהרתי לנעול את הדלת . לאקי המשיך לנבוח . "ששש!! שקט מטומטם ! אתה תדאיג את אימא!" צעקתי על לאקי . הוא המשיך לנבוח . "מותק אני נכנסת" אימא צעקה "לאא!!!" השבתי והתחלתי להתמלא דאגה "מ..מה ?! למה זה נעול ?!" אימא צעקה . הנביחות של לאקי ברקע התחילו לעצבן ."נועה מה את עושה ?!?!?" אימא צעקה "אימא לכי !!!" צעקתי עליה בחזרה . לאקי ממשיך לנבוח . בסוף ממש לפני שהספקתי לקפוץ השכן שלנו ממול פרץ את הדלת ואימא מהרה לקחת אותי מעדן החלון . "שלא תאיזי לעשות את זה יותר שומעת?!" אמרה אימא ודמעות זלגו מענייה .

לב של כלב - מבוסס על סיפור אמיתי Where stories live. Discover now