למחורת שהתעוררתי קיבלתי ארוחת בוקר למיטה , מה שבחיים לא קיבלתי , ולאקי לידי . "כלב טוב" אמרתי ללאקי "תודה שהצלת אותי אתמול, סליחה שצעקתי עליך" אמרתי וחיבקתי אותו . היום זה היום שאבא עוזב . הסתדרתי יפה ובאתי לצאת מהדלת . בדיוק איך שבאתי לצאת שמעתי צעקות . אלו היו ההורים שלי . "הילדה באה איתי" אבא אמר "לא היא נשארת פה !" אימא השיבה "את קיבלת את הבית אז אני מקבל את הילדה" אבא השיב "לא !" אימא התנגדה "יודעת מה!? אם הילדה נשארת אצלך אז הכלב הולך אלי!!" אבא אמר "לא !! הכלב הוא מה ששומר אותה בשפיות !אם יש בך לב אל תיקח לה אותו !" אימא הגנה על לאקי "זה הוחלט כבר !" אבא צעק ושמעתי צליל של פסיעות לכיוון החדר שלי . אבא נכנס בדלת . הוא לא ידע שאני שם אז הוא הסביר לי שלאקי צריך ללכת לטיול ארוך בפארק . למרות שידעתי שזה שקר הסכמתי כי פחדתי שאבא יכה גם אותי . חיבקתי את לאקי והבטחתי לו שכשהוא יחזור מהטיול אני יקלח אותו ואטפל בו יפה . ליוויתי את לאקי אל הדלת ונפרדתי ממנו . אימא ליוותה אותי אל החדר . בוכה מגעגועים חשבתי לעצמי , טיפשה ! למה נתתני לדבר הכי מאושר שקרה לי בחיים ללכת ממני ככה ! בפתעומיות רצתי לעבר הדלת כדי לקחת את לאקי מאבא שלי . ללאקי ולי נוצר קשר עין ולאקי החל לרוץ לעברי . רעש של משאית מילא את הרקע .
YOU ARE READING
לב של כלב - מבוסס על סיפור אמיתי
Short Storyלמה? זאת השאלה שאני שואלת את עצמי עד היום. למה? שהכי הייתי צריכה אותו הוא הלך? למה? אלוהים לקח אותו ממני? ולמה? ראיתי אותו הולך....ולעולם לא חוזר...?
