בהמשך היום ניסיתי להיתקרב לזאיין כל מקום שראיתי אותו והתדמתי אלייו הוא גילגל עינייו והלך כמה שיותר רחוק ממני.
כאילו רק אתמול ישנו ביחד נישקת אותי וגרמת לי להרגיש מוגנת
אז למה אתה מתעלם...?
אם הוא לא רוצה לישון איתי עוד זה בסדר
אבל לפחות שיהיה ידידותי ונחמד
נזכרתי שיש לנו ריתוק ביחד לשבוע הקרוב
שעתיים אני והוא , לבד
אני מקווה שלא יצטרפו עוד ילדים לריתוק
אפילו בשיעור כימיה הוא התעלם ממני שבמקום לשבת במקום הקבוע שלי לייד לונה הלכתי לשבת לייד זאיין שראיתי שהוא לבד
אבל הוא אמר למורה שהוא יוצא לשירותים , ולא חזר
האמת? הרגשתי מאוד פגועה
מה עשיתי שהוא רוצה להתרחק ממני?
אני זו שאמורה להתרחק אם כבר , לא הוא
הוא קורא אותי שזה מפחיד !
שעת הריתוק הגיעה אחרי ארבע שעות לימוד
שלא הייתי מרוכזת בהם , רק בזאיין!
נכנסתי לכיתת הריתוק שראיתי את זאיין יושב לבד בכיסא בסוף
המורה לא הייתה בכיתה כך שהוא היה בטלפון
״אסור להיות פה בטלפון״ אמרתי והתקרבתי אלייו
״ו..?״ הוא אמר עדיין עסוק בטלפון ואז מרים את מבטו אליי
״אתה יודע שאם גברת לוסי תתפוס אותך היא תחרים לך אותו״
אמרתי
הוא סגר את האייפון
שם אותו בכיס
הסתכל אליי ואמר
״הנה,מרוצה?את יכולה להפסיק להציק לי עכשיו?עשית לי חור במוח!״
הוא צרח את המילה האחרונה
״זאיין אני לא מבינה רק אתמול ישנו מחובקים ועכשיו אתה מתעלם ממני ומתנהג אליי מגעיל???מה עשיתי??״
לא יכולתי להמשיך לדבר הרגשתי את הדמעות מתקרבות אם אני יגיד עוד מילה
״אני לא יכול לסבול אותך יותר!מה קרה הנסיכה לא רגילה לקבל יחס כזה?״ הוא אמר וכבר התחלתי לבכות
הוא לקח את התיק שלו מהכיסא
יצא מהכיתה
בלי להסביר
השאיר אותי בוכה על השולחן
לבד
.
חזרתי הבית נכנסתי להתקלח
ונרדמתי
אחריי שעתיים התעוררתי ששמעתי שדופקים על החלון שלי
