קמתי והסתכלתי בשעון השעה הייתה
4:39 לפנות בוקר , ועוד 16 שיחות שלא נענו מזאיין
ראיתי שאני עדיין עם המגבת נכנסתי לחדר הארונות
לבשתי טרנינג בצבע וורוד בייבי עם גופייה לבנה חלקה
שמתי גרביי צמר בצבע שמנת נעלתי את הכפכף של נעליי הבית
נכנסתי לחדר מסרקת את השיער שלי שכבר התייבש
עשיתי קוקו גבוה
הסתכלתי במראה על העיניים שלי שעדיין היו אדומות מהבכי
״בשבילו את בוכה מיה ? מה הוא כבר היה בשבילך? את מכירה אותו בלחץ שלושה ימים ״ אמרתי לעצמי מנסה לחייך אבל נכשלת
לקחתי את הקופסא של הסיגריות שהייתה בתיק של הבית ספר יוצאת למרפסת נשענת על הזכוכית ומדליקה את הסיגרייה
רואה את זאיין בחלון מעשן גם מסתכל על המרפסת שלי כאילו קיווה שאני יצא ממנה
הסתכלתי לו לתוך העיניים והוא הסתכל לי ככה כמה שניות
קיווצתי את עיניי
והוא הסתכל עליי במבט מאוכזב
״אני בא״ הוא אמר לא שמעתי כלום אבל קראתי את השפתיים שלו
לא עברה דקה והוא תיפס והגיע למרפסת שלי
״אם אתה לא יוצא מכאן ברגע זה אני יצרח אני נשבעת״!
איימתי
״לא מיה רק תקשיבי לי!!!״ הוא צעק בלחש מתקרב אליי עם היד בא ללטף אותי
״ אל תיגע בי חתיכת מפגר ! , יש לך דקה להסביר ואז אתה עף מכאן ואני לא רוצה לראות אותך בחיים שלי יותר !!!! ״
הוא הסתכל עליי ניסה לחפש את המילים המתאימות להסביר לי את מה שעשה כנראה
58
57
56
55
54
התחלתי לספור את הדקה רק קיוויתי שהיא תעבור כמה שיותר מהר כי אם הוא ימשיך לעמוד מולי אני יודעת שאבכה
״מיה״ הוא נאנח
״זה לא אני הייתי בשיחות אני נשבע !״
הוא המשיך
״מה זאת אומרת לה אתה?״ אמרתי בגיחוך
״אני ראיתי אני ראיתי את השם שלך כתוב ואת התמונה שלך שיש לך בווצאפ אני לא מטומטמת זאיין!״
המשכתי והדמעות לא איחרו לבוא
״מיה אחרי שהלכתי אחרייך נכנסתי לכיתת הריתוק היילי הייתה שם אני איימתי עלייה אני דחפתי אותה לקיר עד שהיא אמרה לי את האמת!״
הוא אמר
״היא ובראד זה היה בראד בשיחה איתה הוא שם את התמונה שיש לי בווצאפ והיא שינתה את השם לשם שלי״ הוא המשיך והרגשתי הקלה אבל מצד שני מטומטמת
״אני לא מאמינה שנתתי לה לעבוד עליי ככה זאיין אני כלכך מצטערת אני לא יודעת מה להגיד !!!״ פרצתי בבכי
״אני מבטיחה לך שהיא תשלם על זה היא ובראד הם ישלמו על זה!!!!!!!!!״ צעקתי בלחש מתקרבת לחזה של זאיין לחיבוק בוכה לו על החולצה
״מיה אני לא חושב שזה טוב לנו, כדאי שנתרחק ״ הוא אמר בולע רוק בכבדות
״על מה אתה מדבר זאיין ? הסברת לי את האמת אני הצטערתי והם הולכים לשלם על זה מה הבעיה שלך?״
אמרתי משתחררת מהחיבוק ומסתכלת לו בעיניים
״אני יודע שניהיה ביחד מתישהו, אבל אני לא חושב שזה צריך לקרות בזמן הקרוב את מבינה , את לא האמנת לי לא נתת לי הזדמנות להסביר אם זה היה הפוך הייתי נותן לך להסביר לי, אחרי הכל אם אין אמון אין כלום מיה את אולי לא יודעת אבל אם היית אוהבת היית יודעת לבד שמשהו כזה אני לא יעשה לך בחיים״ הוא אמר השאיר אותי ללא מילים
״זאיין...״ ניסיתי להגיד משהו אבל הוא מיד קטע אותי
״לא מיה אל תנסי להסביר את עצמך ! את האמנת שאני יכול לעשות לך קטע כזה מסריח אחרי שפעם ראשונה בחיים שלי הרשתי לעצמי להתקרב לבחורה! סיפרתי לך עליי הכל לעזאזל החברים הכי טובים שלי לא יודעים עליי כמו הדברים שסיפרתי לך מיה !! את לא מכירה אותי הרבה זמן אבל מכירה אותי הכי טוב בעולם ! את באמת האמנת לזה״ הוא אמר נאנח והסתכל עליי בפרצוף פוגע
״זאיין אני כלכך מצטערת בבקשה אל תלך תתן לי הזדמנות זאייין!״ אמרתי בבכי
״מיה אנחנו ניהיה ביחד את תיהיה היחידה שאני יהיה איתה אבל לא כרגע,אוקי ? אני לא יכול פשוט תביני אותי״ הוא אמר
והנהנתי , הוא הביא לי נשיקה חלקה בפה ניגב לי את הדמעות עם האגודל והלך
