קמתי בבוקר נכנסתי לשירותים צחצחתי שיניים שטפתי פנים ,לבשתי סקיני שחור וחולצה אפורה עם נעליי סופרסטאר כסופות,התאפרתי וירדתי למטבח.
״לקחת אותך ?״ שאל אייל ושראה אותי ליד דלת המקרר.
״לא זה בסדר ,אני רוצה ללכת ברגל״עניתי לו. הוצאתי שוקו בשקית ויצאתי מהבית.
קיבלתי שיחה מ: ׳בובייי שלי׳ (נטלי)
״בוקר יפה שליי״ צרחה וצחקקתי
״חחחח בוקר טוב קופיפהה״ עניתי לה
״יש לי משהו לספר לך!״ התכוונתי לספר לה על לירן.
״כולי אוזן״ ענתה.
״אני ולירן ביחד״אמרתי לה והיה שקט לכמה שניות ואז שמעתי צרחה.
ונקרענו מצחוק.
״בהצלחה בוביקית שליי״ אמרה
״תודה חיים אני ידבר איתך כבר בכיתה״
״בייי״החזירה.
אז חזרנו לבית ספר..
זה כזה מוזר ,אני מרגישה כאילו לא הייתי שם שנה.
החלטתי ללכת ברגל.לבד.
אין כמו הלבד תאמינו לי ,כל אחד צריך את הלבד שלו את הזמן שלו עם עצמו .
הפעלתי שירים באוזניות,שמתי את השיר
׳רק שמתגעגעת׳.
התחלתי לצעוד אל עבר הרחוב של הבית ספר כשהשיר מתנגן.
׳כל הזמן את חוזרת לא שואלת לשלומי רק שמתגעגעת יודעת למצוא אותי , והשקרים והבגידות תשמרי לאחרים..׳
הגעתי לשער בית הספר ,הלכתי לכיוון הקיוסק קניתי בקבוק קולה וקרואסון שיהיה לי להפסקה הבאה.
נכנסתי לכיתה הנחתי את תיקי על הכיסא,יצאתי מהכיתה אל השירותים בשביל להסתכל במראה עם השיער בסדר.
(לא יודעת זה מן הרגל כזה ,אני חושבת שאני נכנסת לשירותים איזה מיליון פעמים ביום רק בשביל לסדר את השיער)
היה צלצול ונזכרתי שאני צריכה להוציא את הציוד לשיעור מהלוקר ובדיוק היה צלצול המורה נכנסה לכיתה כבר ,שלחתי הודעה לנטלי שתכפה עליי .
פתחתי תלוקר הוצאתי את הספרים והמחברות לשתי השיעורים הבאים.
כשבאתי לסגור את בלוקר מישהו הקדים אותי .
״בוקר אור אישה שלי״ לירן סגר תלוקר והצמיד אותי אל הקיר שהיה ליד.
״בוקר טוב ״ ונישק את שפתיי ברכות, אח התגעגעתי.
״למה אתה לא בכיתה?״שאלתי ,למה הוא בחוץ! אוי לא רק שלא יבריז!
״אין לי כוח להיכנס ישלי עכשיו שעתיים מדעים עם אירנה הרוסיה הזונה הזאת!״
אמר עצבני מה שגרם לי לצחוק מעט.
(כל הרוסים שבנינו לא להיפגע חחח לא אישי)
״אני הולך למחששה ,תבואי אליי בהפסקה״הוסיף, גלגלתי עיניים ובאתי ללכת אבל הוא עצר אותי.
״אל תגלגלי לי עיניים מור,ותכנסי לשיעור״אמר והנהנתי.
נתתי לו חיבוק אחרון ונכנסתי לכיתה.
אחרי שעתיים מתישות הפסקה סוףסוף
לקחתי את הקארוסון והקולה ואני ונטלי ירדנו לקפטריה .
ראינו את לירן ואייל ועוד כמה חברים שלהם יושבים באחד השולחנות,התיישבנו איתם ולירן סימן לי לשבת עליו בהתחלה סירבתי אבל הסכמתי לבסוף .
אכלתי את הקארוסון בזמן שנטלי ולירן מסתכלים עליי כמו על חיית פרא.
״מה אתם מסתכלים!״אמרתי לשניהם,
מה הם בחיים שלהם לא ראו בנאדם אוכל?
״בתאבון חיים שלי ״אמר עם חיוך מאולץ כזה.
״לבריאות נשמה״גם היא עם החיוך הזה והדליקה סיגריה.
״אוייש סתמו כבר אני רעבה!״צחקקתי ונתתי לכל אחד מהם כאפה בראש.
״למההה ״אמר לירן
״זונה הסיגריה !״אמרה נטלי כשהעפתי לה בטעות את הסיגריה וצחקנו כולנו.
״שמנה זה מה שאת ״הוסיפה נטלי.
״השמנה שלי״אמר לירן בגאווה וצחקקנו.
היה לי שוקולד ליד השפתיים אז הוא ניקה אותו עם שפתיו.
״יאמיי״התענג על השוקולד ונישקתי לשפתיו.
״אתם דביקים בקטע מגעיל , עברתם את גבול הטעם הטוב.״ אמרה נטלי מיואשת ואני ולירן לא הפסקנו לצחוק.
היה שקט של כמה דקות והסתכלתי סביבי
כל היום לא ראיתי את בן,איפה הוא?
היה צלצול וכשלירן הלך לא לפני שנתן לי נשיקה,הלכתי לאייל.
״אייל ?״שאלתי
״אע אחות?״ ענה
״תגיד יצא לך לדבר עם בן מאז אתמול ?״
״האמת שלא הוא גם לא עונה לי לפלאפון ..״
ענה קצת מודאג .
״אה אוקיי״ אמרתי ומיהרתי לכיתה.
~~~~~~~~~~
סוף היום הגיע.
אני לא מפסיקה לחשוב על בן , החלטתי ללכת לבית שלו לראות אם הוא שם, בטוח שהוא שם .איפה הוא כבר יכול להיות..
YOU ARE READING
Never give up❤️
Romanceמור רמון , בת 16 . היא מתחילה להתאהב בחבר הכי טוב של אחיה ,אך מה קורה שכשהם נהפכים להיות יחד ? האהבה הזאת נגמרת או תמשך לזמן רב? האם באמת בן יממש את החלום שלו , להיות עם הבחורה שרצה להיות איתה מאז שהיו קטנים. זאת שהוא אוהב ויאהב לנצח? ✔שפה גסה ✔קלל...
