פרק 13

546 25 6
                                    

עוד פרקקק
1137 מילים!
קריאה מהנה!

אני לא מפסיקה לחשוב על בן , החלטתי ללכת לבית שלו לראות אם הוא שם, בטוח שהוא שם .איפה הוא כבר יכול להיות..

דפקתי בדלת ביתו.
״כן?״ שמעתי צעקה כזו של אישה
הדלת נפתחה ועמדה למולי אישה מבוגרת די גבוה , יכולתי לנחש שזו אמא שלו.
אז חייכתי אליה ושאלתי אותה.

״שלום אני מור, בן נמצא?״ קצת לחוצה, מקווה שתענה לחיוב.

״כן הוא בחדר שלו , אני די בטוחה שהוא ישן ,אבל לכי תבדקי״ ענתה ונרגעתי מעט.
והיא הכניסה אותי.

״תודה״חייכתי אליה ועליתי לקומת חדרו.

פתחתי בשקט את דלת חדרו וראיתי אותו ישן , הוא היה בלי חולצה והשמיכה הייתה רק עד גבו התחתון.
אלוהים!אמרתי כבר שיש לו חתיכת גוף .
הסתכלתי עליו כמה דקות ונשכתי את שפתיי
הוא בדיוק פתח קצת את עיניו ואמר.

״מה את עושה פה מור?״ לא מבין מה אני עושה פה.

״באתי לראות מה איתך.. לא באת לבית ספר ו..דאגתי..״ אמרתי בכנות.

״מור אני מעדיף שתלכי , לא עושה לי טוב שאת ליידי.״ אמר והיה נראה רציני.

״תקשיב אני יודעת שאמרתי שנתרחק וכל זה אבל אתה חשוב לי ,למה אתה לא מבין את זה, אני אוהבת אותך..״ והסתכל עליי בתקווה.

״אבל לא בצורה שאתה אוהב אותי..״ והוריד את מבטו ממני.
הוא מלמל ׳מה חשבתי לעצמי׳.

״אני לא רוצה להפסיד אותך , אני לא מבינה מה הבעיה בזה שניהיה ידידים וזהו ,אפילו תיהיה החבר הכי טוב שלי.. ״ המשכתי.
הוא באמת חשוב , אם לא בתור זוג אז סתם בתור חבר טוב .

״מור את לא מבינה שאני לא יכול לחשוב עלייך בתור משהו אחר ,אני רוצה שתיהי שלי רק שלי מור ,ופאק אני הבטחתי לעצמי שאני לא יעשה את זה יותר ״

״את מה?״ שאלתי לא מבינה, הוא התקרב אליי דחף אותי לקיר בעדינות כיוון את פניו אל פניי,סיבבתי את ראשי ויצא שהוא נישק את הלחי,והוא נאנח.

אחרי כמה דקות של שתיקה לא יכולתי לשלוט על עצמי דחפתי אותו למיטה ועליתי עליו נישקתי אותו בחוזקה ,עצרתי לרגע נזכרתי שיש לי חבר, ושזה סתם הורמוני התבגרות.
נשמתי אוויר קמתי מהמיטה.
הוא היה נראה מרוצה..

״את רואה לא רק אני מרגיש ככה..״ אמר חצי מחייך משחק בשיערי. והזזתי את ידיו.

״בן זה היה סתם ,זה מהלחץ ,טעות שבאתי לפה באמת..״אמרתי מסדרת שיערי.

״למה על כל דבר שקשור אליי את חייבת להצטער ?״ אמר עצבני קצת.

״כי בן! יש לי חבר! אני פאקינג בגדתי בו עכשיו!״ אמרתי עצבנית ויצאתי מהחדר למטה אמא שלו הסתכלה עליי חייכתי אליה חיוך מאולץ ויצאתי מביתו , כמה שיותר מהר.
מור את כזאת מטומטמת , למה זה היה טוב לבוא לפה בכלל?!

Never give up❤️Where stories live. Discover now