Never give up❤️

פרק 30

***נקודת מבט בן***
יצאנו אני ויוני לאיזה בר ככה להשתחרר.
נכנסנו וראינו כמה חברים שלנו יושבים אז הצטרפנו אליהם.
ישבנו הזמנו שתי בירות ושתי ואן גוך.
אחרי בערך איזה חצי שעה הלכנו לרקוד,שתי בנות עם בגדים שחושפים הכל, או שבעצם זה רק כמה פיסות בד עליהן,נצמדו אלינו.
אני יודע שאני נשמע הומו עכשיו,אבל הן בכלל לא עיניינו אותי,הדבר היחיד שעיניין אותי זאת מור.
כמה שאני מנסה לשכוח אותה,זה רק גורם לי לחשוב עליה יותר.
אני פאקינג לא מבין באהבה,אבל אני אוהב אותה,כמו שלא אהבתי בחיים,אני רק רוצה שהיא תבוא עכשיו תיגע בי ותגיד לי שהיא אוהבת אותי,באלי שהיא תתן לי להרגיש שוב את הפרפרים בכל הגוף.
מה שהילדה הזאת עושה לי.
זה עצוב שהיא לא מבינה כמה שאני אוהב אותה ולא יכול בלעדיה.
לירן כלכך מעצבן אותי,מה אין בי שיש בו,אני באמת לא עף אבל בלי עין הרע אני נראה די טוב ולא זכור לי שפגעתי בה אי פעם בקיצוניות או פיזית.
היא מעדיפה אותו,שתידפק איתו.
ואיך אני פאקינג אמור לנסות להתגבר על מישהי שאף פעם לא היינו ביחד?

פרשתי בסביבות 1:54

יצאתי מהמועדון התנעתי את האוטו,זין עם האלכוהול .
עצרתי ב -ten10 למלא לדלק וקניתי קפה ככה על הדרך.
חזרתי לרכב מניח את כוס הקפה במתקן כוסות,התנעתי ואחרי כמה זמן הייתי חמש דקות מהבית שלי.
נכנסתי לאיזה שכונה אחת.
נסעתי באיזי שלי ,שם זין על כל האלה שמאחורה.
לגמתי מהקפה שלי מתענג על שלוק מעורר.

איזה מישהו נצמד לרכב שלי מאחורה.
עצרתי.
״לאן הוא מנסה להיכנס,כוסאמאשלו.״מלמלתי לעצמי.

״ יבן אלף,מה שעתיים לנסוע״ צעק לעברי המניאק הזה ,הוא יצא מהרכב וכך גם אני.
ככל שהדמות התקרבה היא הייתה לי יותר מוכרת.לירן.

״למי אתה קורה בן אלף אע? יבן בן שרמוטה.״הרמתי את הקול.
הוא התקרב עליי תפס בצווארי,הרגשתי שאני מתחיל לאבד אוויר.
תפסתי בידיו והצלחתי להשתחרר,נתתי לו בוקס של החיים והפלתי אותו כאילו הוא איזה דף.הוא היה נראה שיכור ,אדיוט.

הגעתי הביתה סימסתי לשרלוט שתבוא,נעשה סיבוב אחד וזהו.
אני גמור מעייפות.
היה תיקתוק בדלת אחרי 20 דקות ככה.
משכתי אותה אל חדר האורחים זרקתי אותה על המיטה,התפשטנו ומצאתי את עצמי בתוכה אחרי דקה.