Beauty & Geek

פרק 29 א

פרק 29 א
נ.מ  ליה
כבר יומיים עברו מאז ליאם לא הביט לעברי,לא שלח לי שום הודעה... כלום וטוב שכך.
היום הודיעו שאין לימודים ובצדק , מחר הנשף ואין סיכוי שלומדים חייבים לתקתק אחרי האסון שקרה בבית ספר .. התעוררתי די מוקדם כי הייתי חייבת לארגן כמה דברים התלבשתי בכיף שמתי מכנסים שמגיעים מעל הברך וחולצה קצרה ונעימה עשיתי קוקו מתוח בשיער ויצאתי מהבית. ניגשתי ישר לרחוב של בן ‏ונכנסתי לבית נכנסתי ישר לחצר וראיתי את כל הקבוצה של מרי מתחילים כבר לארגן דברים ובקושי שלי הגיעו.
סימנתי לכולם ורק אחרי עשר דקות כמעט כולם הגיעו התיישבנו מסביב לשולחן וכולם הקשיבו לי כמו שאני המפקדת שלהם והתחלתי לדבר ״טוב הקבוצה של הקישוט שולחנות תראו לי מה עשיתם לבינתיים״ הם הראו לי מין שקית קטנה מבד עם מגדל אייפל וכמה סוכריות עם פתק שרשום מזכרת מנשף 2017. זה היה נורא חמוד ״חמוד מאוד, כמה כאלה עשיתם בנתיים?״ ״בינתיים הם עשו בערך מאה כאלה״ חייכתי ״מצויין עכשיו אני צריכה את כל הקבוצה של השולחנות עוד פעם אני ביקשתי ממכם לחפש מלצר כל אחד מכם מלצר אחד ולא החזרתם לי תשובה אני מקווה שעשיתם את זה כי אתם לא הולכים למלצר ביום של הנשף שלכם בשום פנים ואופן , אה ואני צריכה שתרשמו בדף הזה ״הוצאתי מהקלסר שלי דף עם שורות והסברתי להם ״אתם רושמים את השם שלכם ליד את השם של המלצר ואת המספר שלו , טוב הקבוצה השנייה הולכת איתי בואו״
הקמתי אותם והבאתי אותם לכניסה ״טוב כולם הקשבה אליי דבר ראשון שכל התלמידים מגיעים הם נכנסים כמובן שאחד המלצרים יעמוד עם ורד ויתן לכל בת שנכנסת אוקי? הם יצטרכו ללכת על שטיח אדום יפה ומסודר וכמובן אני רוצה שומר פה ליד הכניסה אני רוצה מנורת רחוב של פעם משהו של צרפת
מאוד רומנטי ופה בשביל״ ואני מתקדמת ומראה להם ״בלונים שיהיה צבע יפה ניראלי מתאים אדום גם וכמובן לפזר על השטיח נצנצים שאתם תקנו הכל מובן כאן אז תרשמי בדף סטסי כל מה שאמרתי
ורדים , שומר ראש , שטיח אדום מנורה שומר ראש , בלונים ומה עוד? ניראלי שזה יספיק, אה ובקלסר שלי יש דפים עם מספרי טלפון לכי לקחת״ הבנות שאלו אותי שאלות כמו איזה צבע לשים על השולחנות ״ליה אני לא מצאתי״ נשמתי ואמרתי לבנות ״טוב חכו שניה אני באה״
הלכתי לשולחן והתיישבתי וחיפשתי בין כל הדפים ודיפדפתי ולרגע ראיתי את סטפן החתיך של השכבה מתקרב אליי עשיתי את עצמי מחפשת ומסדרת את השיער והוא התיישב לידי ״היי ליה״ דיפדפתי ״אמ״ אמרתי עושה את עצמי עסוקה
״תקשיבי ראיתי שאת וליאם כבר לא ביחד... "
״זירזתי אותו כי לא היה לי מצב רוח לכל זה ״תקצר סטפן״ ״הממ חשבתי על זה ואולי זאת אומרת בא לך לבוא איתי לנשף מחר?״ הסתכלתי עליו ״הממ אני ל..." אני לא הספקתי לענות כי מרי באה מאחורי ואמרה ״היא תשמח לבוא איתך לנשף תבוא לקחת אותה אצלי בבית״ הוא חייך ״טוב בשמונה תהיי מוכנה והוא נתן לי נשיקה על הלכי מרי התיישבה לידי איפה שהוא ישב והיא חייכה אליי ״מזל שאני פה. כי אם לא הייתי מצילה אותך היית נרקבת כל הלילה במיטה שלך במקום לנצל את החיים שלך״ לקחתי את הדף וחייכתי למרי ״תודה חברתי היקרה״ היא חייכה והלכה לקבוצה שלה ניגשתי לכניסה ונתתי את הדף לסטייסי והסברתי לה. בינתיים ראיתי את ליאם ניכנס ועובר מולי ולא סופר אותי הוא היה משונה הייתה לו
תספורת שונה במקום חולצות רגילות שהוא לבש היה לו סוודר מעור משקפי שמש מה שעשה אותו הרבה יותר חתיך ממה שהוא בכללי ומאחוריו הבלונדינית עצרה מולי וחייכה אליי הושיטה לי את ידה אבל לא החזרתי לה ״היי אני יודעת שהפגישה האחרונה שלנו לא כל כך הצליחה אבל היי לי קוראים אלכסה״ לא היתה לי סבלנות אליה בכלל ״טוב היי לי קוראים ליה ואני נורא אבל נורא עסוקה״ חייכתי חיוך של צבוע והלכתי משם ״טוב זהו אתם סיימתם?״ שאלתי את מל הילדה שאחראית על הקישוט שולחנות
״אז זהו שאנחנו מתלבטים איזה צבע לשים כקישוט שולחן צבע שחור או זהב?״ הסתכלתי עליה ואמרתי לה ״מה הקשר שחור וזהב תבדקי את הצבע של השטיח או של המזכרות לא יודעת תעשי משהו״ הייתי עצבנית ואמרתי הכל בכעס ״סליחה אני די עצבנית אל תקחי קשה״ אמרתי למל והלכתי להתיישב על הבמה שם ראיתי שמלא בנות הסתובבו בין ליאם והבנים לא כזה החשבתי לזה חשיבות ואז מרי באה אליי ואמרה לי ״יש לך עם מי ללכת נכון? אבל אין לך עם מה ללכת נו אם אם על הרגליים אנחנו הולכות לקנות שמלה תכשיטים ונעלים״ מרי נורא אוהבת את זה אז סיבה למסיבה שלקחתי את הטלפון שהיה די קרוב לליאם הוא הסתכל עליי לעומת זאת אני בכוונה עשיתי כאילו אני לא רואה אותו מרי צעקה לי ״נו בואי אנחנו חייבות לזוז״  "בסדר בסדר אני באה״ אמרתי בינתיים שאני בודקת מה יש לי בטלפון איזה הודעות קיבלתי יצאתי היא הייתה עם ברנדון באותו התיישבה לידו ואני נכנסתי מאחורה
״נו מה הולך?״ ברנדון שאל אותי ואני הרמתי את העניים מהטלפון ״רגליים?״ הוא צחק וגם מרי ״תגידי את תמיד מצחיקה או שזה רק היום?״ הוא שאל אותי עניתי לו די בעצבים כי לא הייתה לי סבלנות
״את יודעת ליה אני כבר לא מזהה את ליאם״ הרמתי את העניים שלי ובאתי לומר שיפסיק אבל מרי עצרה אותי ואמרה לי ״תני לו להמשיך״ עשיתי פרצוף כועס ושילבתי ידיים והעברתי את העניים שלי לכביש ורואה את המכוניות נוסעות ״הוא כבר לא מי שהיה קודם ליאם הוא הילד שמתבייש מכולם כשהיינו קטנים היינו משחקים אני הוא ואמילי ולמרות שהיינו בני דודים הוא היה בצד ולא אומר כלום את באת ושינית אותו״
חשבתי על זה איזה חמש שניות אבל הייתי חייבת להמשיך אני כזאת ״אה באמת כי אלכסה הזאת לא שינתה אותו? או שזה רק אני חושבת ככה כי זה לא לו שעשו אתמול בושות זה לי אז זה לא אתה שתבוא ותגיד לי כמה שהוא השתנה הוא יבוא ויגיד אני לא צריכה משלוחים כרגע כשאני אזמין פיצה אני אצטרך״
השתקתי אותו לא רציתי להמשיך עוד אחרי חמש דקות הגענו לקניון יצאתי אמרתי תודה ביובש ונכנסתי לקניון נכנסנו לחנות בגדים יותר נכון שמלות לנשף חתונה וכו.. היא נכנסה איתי והתחילה לעביר שמלות ולראות מה יפה ומה לא ״את יודעת ליה אנשים מנסים לעזור לך לפייס״ גילגלתי עניים ועברתי לשורה שממול השורה בה היא חיפשה ״כן אז לי נמאס שתמיד עוזרים לי ומתערבים לי בחיים שיפסיקו״ היא חיפשה עוד ועוד ״כן אני יודעת עד כמה קשה לך המצב הזה אבל דיי נמאס כשאת רואה אותו עם בנות מסביבו ועם הלוק החדש שלו זה עושה לך כואב ולו עושה עוד יותר כואב לראות שמישהו הציע לך ללכת איתו לנשף״ היא דחפה לי איזה חמישה שמלות
ליד ונכנסתי לתא מדדתי אחת הייתה ארוכה סטרפלס סגולה עם פרח ענקי ״וחוץ מזה ראית כמה בושה זה עשה לי״ בנתיים שאני יוצאת מהתא היא עושה לי פרצוף של לא כדאי ״כן אבל תשימי את האגו שלך בצד״ הורדתי את השמלה ושמתי שמלה קצרה ורודה עם מלא בד מאחורה , יצאתי מחוץ לתא והיא עושה לי ״לא , תחליפי״ אחרי איזה שלושה שמלות ״טוב אז אני אשים את האגו שלי בצד ואתן לו לדבר״ אחרי שסיימתי לדבר יצאתי עם שמלה לבנה סטרפלס שמאחורי היא יורדת על גב התחתון ובעזרת שתי בדים רחבים ושקופים זה מחזיק ועוטף לי את החזה
מרי קמה מהספה שהייתה עליה והמוכרת התקרבה למראה ושתיהן אמרו ״וואוו״ ביחד מרי לקחה אץ השיער שלי ודמיינה תסרוקת ונעליי עקב התעוררתי מהבועה שהייתי בה ״כמה היא?״ שאלתי את המוכרת 200 $ היא ענתה לי ישירות , הסתכלתי עליה ועל מרי ״לא אני לא יכולה היא יקרה מדי״ מרי סיבבה אותי ואמרה לי ״כמה יש לך?״ עניתי בבושה ״100״ ״מאה על זה טוב והשאר תשימי עליי פלוס השמלה הזאתי״ חיבקתי את מרי ויצאנו מהחנות הלכנו לשתות מילקשייק  ״בעצם אני ניראלי אלך לבקש ממנו סליחה בעצמי״ היא חייכה ״רגע הוא יודע שאני הולכת לנשף עם סטפן?״ היא חייכה ״לא הוא לא יודע ורק אני וברנדון יודעים והוא לא יספר לאף אחד אל דאגה״ היא חייכה ושמה את ידה על כתפי וקמנו ללכת לקנות את הנעלים המתאימות לשמלה וחזרנו הביתה
אכלתי את מה שדרק הכין לאכול והלכתי לישון ישר אחרי זה
קמתי בסביבות שבע בערב ומרי שלחה לי הודעה
<מרי> עוד חצי שעה עושים מסיבה קטנה אצל בן בואי
<אני> אני לא בטוחה
<מרי> תפתחי לי את הדלת של הבית אני בחוץ.
אז ירדתי למטה ופתחתי לה.
טוב זה החלק הראשון של הפרק הזה החלק השני יגיעה מחר בערב אחרי צאת החג וגם רציתי להגיד שזה הפרק לפני אחרון אני מצפה ממכם שתפציצו בתגובות בהצבעות כי זה פאקינג פרק אחד לפני האחרוןןן אז מקווה שתהנו