(בכריכה אדיסון)
נקודת מבט ג'ס
נכנסתי למשרד בידיעה שיש לי יום ארוך לפניי, עוד לא הספקתי להתיישב והופנתה אליי שיחה מהמזכירה שלי "כן" אמרתי בטון קשוח "אנחנו מכנסים את הוועדה לקראת המבצע היום בשעה 11 " המזכירה שלי אמרה בקול הזנותי שלה "תשלחי אליי את הסיכומים של התוכניות וסרטטוטים של התקיפה והמקום" אמרתי לה "שלחתי,לעלות ל5 דקות?" היא שאלה בקול צפצפני ש-מת לזיון "אין לי זמן" אמרתי לה לא טורח להגיד ביי ולנתק את השיחה
התישבתי ושקעתי בדפים, אף אחד לא יבגוד בי וישאר חיי וזה למה המבצע הזה כל כך חשוב לי, אני הולך להרוג במו ידי את הבן זונה שניסה לקחת את מקומי במאפייה, בשבילי זאת לא סתם מלחמת כנופיות, אלא נקמה אישית,
_________
נקודת מבט אדיסון
קמתי בבוקר וירדתי לאכול "מלשייק תות" היקשתי מהטבחית והלכתי לחצר, פתחתי את האיפון שלי שאני בפינת ישיבה מתצפתת על העובדים בגינה משקים ומטפלים בפרחים ובצימחייה,
נכנסתי לקבוצת סידורי עבודה בבר שאני עובדת בו, זה לא שחסר כסף שאת בת והיורשת של חברת קניוני סמית, זה שמשעממם להיות כל היום בבית ובבר אני מדברת עם אנשים ואני אוהבת את האקשן של החיי לילה...
'אדיסון החלפת עם הלנה למשמרת ערב??' ראיתי שניק המנהל של הבר שואל אותי 'כן' סימסתי לו בקצרה,
"משהי ביקשה מלקשייק תות?" שמעתי את קולה של אימי שואל אותי "כן תודה" אמרתי לה והיא התיישבה על ידי כשהיא שותה נס "לאן את יוצאת?" שאלתי את אימי שראיתי שהיא לבושה בהידור, "יש פתיחה של חנות איפור בקניון ראן ואני הולכת עם אבא שלך" אימי ענתה לי, היא חייכה, כנרטה היא מכירה אותי יותר מידי טוב והיא יודעת כבר מה אני הולכת לבקש ממנה "אם את רוצה שנביא לך איפור תתצטרפי אלינו" אמא שלי אמרה וצחקקתי "מתי אתם יוצאים?" שאלתי אותה, בודקת כמה זמן יש לי להתארגן, "עוד 5 אבל הפתיחה עוד חצי שעה ככה" אימי אמרה לי "אני אבוא אחריכם" הודעתי לה "בלי איחורים מתוקה שלי" היא אמרה ונכנסה לתוך הבית עם הנס שלה שהיא לא שוכחת לנשק את ראשי בדרכה פנימה
יש לי עד שבע בערב להיות בבר אז יש לי זמן להנות בקניון עם ההורים שלי, קמתי לכיוון החדר ארונות בביתינו, התלבשתח בזריזות וסידרתי את שיערי, מרחתי מעט קרמים לפנים ויצאתי לכיוון קניון ראן לוקחת בחשבון את הזמן נסיעה,
"הלו" עניתי לחברי מייק שראיתי שהוא מתקשר "בוקר בובה, מה עושים היום?" הוא שאל "יש השקה לחנות איפור בקניון ראן, אני הדרך לשם לאסוף אותך?" שאלתי אותו "גם ככה אין לי משהו יותר טוב לעשות" הוא אמר "תרד עוד 5 דקות" אמרתי לו ונתקתי
צפרתי כבר חמשת אלפים פעמיים והאדון לא יורד "הערת את כל השכונה" מייק אמר לי כשנכנס למכונית "דביל אנחנו מאחרים בגללך" התעצבנתי עליו "תרגעי כולה איחור אופנתי" הוא אמר וצחקתי "איזה אופנה יש בך??" שאלתי אותה "כלבה" הוא אמר בציניות ושם שירים "הלנה עובדת בוקר בבר הזה נכון?" מייק שאל "כן החלפתי איתה משמרת" עניתי לו....
_______
הגעתי לבית שמייק איתי אחרי היום הארוך והכייף הזה "לא תקפיצי אותי לבית?" מייק שאל "תעזור לי עם השקיות ואני אחשוב על זה" אמרתי לו כשיצאנו מהמכונית, מייק לקח את רוב השקיות והנחנו אותם בכניסה "שיט שש" ספק מלמלתי ספק אמרתי ועליתי במהירות לחדרי ,
"אדיסון אני עוד פה" שמעתי את מייק מזכיר לי שהוא לא לקח את המכונית שלו ושאני צריכה להקפיץ אותו "אני אקפיץ אותך בדרך תאכל משהו" צעקתי לו ונכנסתי לחדר ארונות,
לבשתי אוברול קייצי (בתמונה למעלה) וירדתי ללמטה, לקחתי את המפתחות של המכונית "ליז תכניסי את הקניות לחדר ארונות שלי" אמרתי לעובדת שראיתי ויצאתי במהיקות שמייק בעיקבותיי
"אני אתן לך את המכונית ותאסוף אותי" אמרתי למייק כשאני לחוצה לגבי כך שאני לא רוצה לאחר "סבבה אחותי" הוא אמר ושם שירים שאני נוהגת במהירות שיא, הגעתי לבר "תשמור עליה" אמרתתי למייק ויצאתי מהמכונית,
"הלנוש מה את עושה פה?" שאלתי את הלנה שכבר התכוננה לעזוב "סיימתי משמרת יפה נדבר," הלנה אמרה ויצאה "תבקשי ממיק שיקפיץ אותך" אמרתי לה מקווה שהיא שמעה וקשרתי את הסינר שלי, ויצאתי מהחדר עובדים אל הבר מתחילה את הערב,
השעה כבר אחד בלילה ואני באנרגיות מכל המשקאות שאנשים מזמינים פה, בין לבין אני שומעת ריכולים כמו על כך שיש פה שתי כנופיות שהגיעו לאותה העיר במטרה להלחם דבר שמאוד חריג באזור היוקרתי הזה של המדינה,
לקחתי הפסקה של רבע שעה וכשחזרתי הבחנתי שהמון אנשים הלכו כנראה בעקבות השמועות שהסיכסוך יגיע למועדון בערך בשעות האלה , אבל אני לא מאמינה לשמועות טוב לפחות לא האמנתי עד שזה קרה
נשמעו יריות , התחבאתי מאחורי הבר , זה היה הסכסוך בין שתי הכנופיות שהגיעו לאותה העיר במטרה להלחם, זה מה ששמעתי לפחות.... היריות נפסקו ושמעתי אנשים יוצאים "תביאו את כל הבני ערובה לרחבה, נחסל אותם" שמעתי משהו צועק, התחבאתי, בזכות העובדה שאני רזה הצלחתי להכנס לבין המדפים של המשקאות והסתתרתי שם, שמעתי יריות ופחדתי פשוט פחדתי שיגלו אותי... פלטתי יללה של בהלה בחוסר רצון ולאחר שנייה הרגשתי מישהו מושך בשיערי "נשארה אחת לחסל אותה??" האיש שמשך אותי משיערי שאל, דמעות זלגו מעיניי "אני יקח אותה" האיש שהיה האחראי אמר ולקחו אותי לתוך גיפ שחור, לא התנגדתי, לפחות לא כרגע, אני פוחדת על חיי, אני פוחדת ממנו מהאיש שהחליט שהוא לוקח אוצי
"אני לא אגיד כלום , תשחררו אותי בבקשה" ביקשתי או יותר נכון התחננתי אליהם בפחד "'יפה אז יצאנו גם עם מתנה" אחד הגברים שישבו מקדימה אמרו, מצדדי ישבו 2 אנשים נפוחים ושרירים שמה שבטוח לא הייתם עושים, זה מעצבנים אותם, תוך פחות מכמה דקות כבר לא היינו ליד הבר, או מה שנשאר ממנו לפחות, בכיתי, מפחד דמעות ירדו מעיניי, הכרתי כמה מהאנשים שהיו נוכחים בבר היום , שככל הנראה הם רצחו אותם
פרק טיפה משעממם אני יודעת... אני מקווה שסקרנתי אתכם לקראת הסוף, אני יעלה עוד פרק היום אז אני אשמח אם תקראו גם אותו,
מחכה לשמוע תגובות על הסיפור ועל איך הוא נשמע לכן עד כה.
אני יכולה להגיד לכן שהאקשן מתחיל😈😊
YOU ARE READING
present - מתנה
Lãng mạnקוריאים לה אדיסון, אדיסון סמית, אבא שלה הוא הבעלים של חברת קניונים מצליחה מאוד וכמו שכבר הבנתם היא באה מבית טוב, מיוחס ועמיד, היא לא מתפשרת על הכבוד שמגיע לה היא ברמנית בשביל הכיף ואי אפשר לשכוח את החברים הטובים שלה מייק והלנה... יום אחד זה קרה הם...
