Chapter-3

9.2K 405 32
                                    

קמתי בזהירות מהמיטה, הסיוטים חזרו שוב, הכל בגללו, לקחתי נשימה ארוכה ושחררתי אותה.

אני עובדת פה כבר כמה חודשים טובים, לקח לי חודש לגרום לכולם פה לכבד אותי ולא לרצות לזיין אותי.

יצאתי מהחדר שהבנתי שהנשימה שלי עדיין לא יציבה ויצאתי לגינה לאחר שירדתי בכל המדרגות, התיישבתי על שפת הבריכה, רגליי קפאו לכמה שניות ולבסוף התרגלו למים, הירח בחן אותי והאינספור כוכבים שמרו עליי.

איך אני עושה את החיסול הזה?

זה אבא שלי, הבן אדם שהביא אותי לעולם, הבן אדם שגרם לי להתחרט שנולדתי, תמיד הייתי קשורה לעולם הפשע, בכל הדרכים, מאבא שמנהל אימפריה עד לאחים הגדולים שלי שעובדים ביחד איתו.

האימפריה של אבא קרסה בגלל אבא של ריי דניאלס, תתפלאו אבל הייתי מאושרת ולמה?

כי סוף סוף התשומת לב חזרה אליי, כל יום במשך ארוחת הערב שאמא נהגה לעשות דיברנו אך ורק על מה שאבא ואחים שלי עשו, שלושה אחים שהם הגאווה של אבא שלי ואני הפרינססה של הבית שבדיוק כמו אמא שלה-לא מועילה בכלום.

לאמא לקח 10 שנים להבין שאין לה מה לעשות עם אבא שלי ועזבה וכמובן שתמיד האשימו אותי, שלא עזרתי לה, שלא נתתי מעצמי, שלא עשיתי כלום מלבד ללמוד,

זה היה ככה במשך 4 שנים ואז התחלתי לפתוח את הפה ולהתבגר וסיכמתי את הנושא במשפט שבגללו שנה שלמה סבלתי מהתעללות נפשית ופיזית.

״אין פלא שאמא עזבה אותך, אני מתביישת שאתה אבא שלי ובעיקר מתביישת שאתה רוצה להפסיק לי את הלימודים כדי שאהיה אחת כמוך״

בערב שברחתי מהבית עם תיק שהיו בו מעט בגדים שלי, הם שברו את השיא, אח שלי הבכור לא היה בבית והוא היחיד שלא נגע בי ודאג שהם לא יגעו בי, עד אותו הערב.

שני אחיי, בשר מבשרי החלו לתקוף אותי רק כי עניתי לגידופים שהטיחו בי, כל הגוף שלי סבל מכחולים, מכאבי תופת ומחתכים פה ושם.

פשוט ארזתי תיק וברחתי, הסתתרתי מאחורי בניין ששמעתי ירייה ושהבנתי שאין יותר צעדים פשוט ניגשתי למקום ומצאתי את ג׳ף.

״את בסדר?״ הקול קטע את מחשבותיי, הרמתי את ראשי ובחנתי את ריי שעדיין היה לבוש בחליפה שלו.

״אתה 24 שעות עם החליפות שלך?״ שאלתי והוא צחק ״וכן אני בסדר״ הוספתי.

״למה את ערה בחמש לפנות בוקר?״ שאל
״למה אתה ער בחמש לפנות בוקר?״ שאלתי והוא חייך.

״אני יכול?״ שאל וסימן בידו ליד מקומי והנהנתי, למרות שהייתי כלבה וקרה, היה בי נחמדות שצריך.

״אני ער בגלל שסגרתי קצוות פתוחים בחיסול של שבוע הבא״ אמר.

״אני ערה בגלל החיסול בשבוע הבא.״ קבעתי והוא הרים את גבותיו.

Angel of DeathWhere stories live. Discover now