״מתי את חוזרת?״ שאל ריי שהתיישבנו לאכול בגינה, ״אני לא, אני נשארת״ אמרתי.
״את לא, את רק מתחילה תואר ראשון״ אמר וקמתי במהירות ורצתי לשירותים.
ידעתי שהסושי שאכלתי אתמול מקולקל, הקאתי את הנשמה שלי לאסלה.
״את בסדר?״ שאל והנהנתי, שטפתי את פניי ונשענתי על ריי.
״את כבר שבועיים פה, בבקשה תחזרי ללונדון ותסיימי את התואר״ ביקש ונענעתי בראשי.
״ריי בבקשה תכבד את ההחלטה שלי, אני לא יכולה להישאר שם שאני יודעת שאתה עובר טיפולים כל כך קשים״ אמרתי בעצב וליטפתי את הקרחת שנהייתה לו.
״אני חיוור, קירח וחלש, אני לא רוצה שתראי אותי ככה״ אמר ונישק אותי.
״מחר הטיפול האחרון ויודיעו לנו מה עם המחלה הזאת.״ אמרתי והוא נישק אותי.
״וגם בעלי לעתיד צריך להכיר את אמא שלי״ לחשתי, ״מה..״ לחש.
״אנג׳ל הודיעה לי שאמא שלי גרה כאן בדרום אמריקה ומסרה לי את המספר ואת הכתובת שלה״ אמרתי בשקט.
״מתי שתתחזק נלך אליה״ הוספתי שהוא הסתכל לי בעיניים, ״למה לבשת את השורט הזה״ העביר נושא.
״הוא לא קצר״ אמרתי במהירות, ״תחליפי לג׳ינס לפני שאני עושה אותך כאן״ אמר והתנתק מגופי.
״תעשה״ מלמלתי ויצאתי מהחדר לגינה, ״את יודעת שחוץ מעומר ואליוט כל השאר גרים במבנה השני אז אני יכול״
״תעשה״ אמרתי שוב והורדתי את החולצה והשורט ונשארתי בבגד ים, קפצתי למים הקפואים ושיצאתי מצאתי את עצמי בזרועות של ריי.
״אתה בסדר?״ לחשתי בשאלה ובדאגה, ״שאני איתך אני יותר מבסדר״
״אני אוהבת אותך״ אני אומרת ומחבקת אותו, ״אני מחלים מהמחלה הזאת ואנחנו עפים מכאן, אני עוזב הכל״ אמר.
-
שנה, שנה של זוגיות, בריאה ומוצלחת, שנה מלאה באהבה ותשוקה, שנה שבה עברנו לגור בעיירה ליד לונדון, אנחנו רחוקים מכל רעשי העיר, אנחנו גרים בארמון שבנינו ותכננו.
אני מתחילה לשטוף את הקומה העליונה, לא אהבתי עוזרות וכל השטויות שמסביב, אהבתי להיות עצמאית, אפילו למדתי לבשל בשביל ריי, אבל הוא זה שמבשל ואני זאת שמנקה.
״ריי אל תעלה אני שוטפת״ צעקתי ששמעתי את הצעדים שלו במדרגות הפרקט, ״ריי!!״ צעקתי שנעליו היו מלאים בבוץ.
״זוזי״ קרא ורץ לאמבטיה, כל הפרקט היה מלא בבוץ, ״מה עובר עלייך?״ צעקתי ועברתי עם סמרטוט על הבוץ.
״אני מצטער״ אמר ונראה חיוור, ״יש לי חום?״ שאל ואחז בידי.
״כן״ קראתי שהנחתי את ידי על מצחו, ״תוריד את הנעליים במרפסת ותחזור למיטה״ אמרתי ושטפתי את חדרנו שוב.
