נכנסתי לחנות הראשונה שראיתי ומצאתי במהירות שמלת סוודר בצבע לבן לקחתי במידה שלי והלכתי למדוד למרות שבעוד חצי שעה סוגרים את החנות.
היא ישבה עליי בדיוק, היא הייתה מושלמת, יצאתי מהתא אחרי שהתלבשתי בשנית, קניתי אותה ויצאתי מהקניון וחזרתי לאחוזה.
״לא קר לך?״ שאל עומר שעבר במסדרון.
״לא״ מלמלתי, לא יודעת מה יש לעומר אבל הוא התרחק ממני פתאום.
״מה יש עומר?״ שאלתי שהתקרבתי אליו.
״מה יש נטלי?״ שאל.
״התרחקת ממני״ מלמלתי
״כי את של ריי״ אמר והרמתי את גבותיי בכעס.
״אני לא של אף אחד״ קבעתי ועליתי לחדר.
-
״אתה מוכן להסביר לי למה כולם חושבים שאני שלך?״ צעקתי בשאלה שנכנסתי למשרד של ריי,
״כי את שלי״ אמר וקם מהכיסא, ״אני לא שלך, ולא של אף אחד״ אמרתי.
הוא חייך, ״צודקת אם את לא שלי, אז את גם לא תהיי של אף אחד״ אמר.
״אני לא שלך ריי״ אמרתי שהוא הצמיד אותי לגופו, ״את כן״ לחש על שפתיי.
״תפסיקי להיות קרה ועצבנית, הכרתי את האופי האמיתי שלך בשנה האחרונה״ אמר.
״לא הכרת״ מלמלתי והסתכלתי לו בעיניים, ״אני כן״
״יש את סלין, סלין היא השברירית יותר, הפחדנית, הפגועה יותר, עם חוסר ביטחון, עם הסיפור חיים הכואב, שהיא מחייכת כל הסובבים אותה נופלים לרגליה, היא מצחיקה, עוקצנית ומלאת שמחת חיים.״ אמר,
״לא נכון״ נכון.
״ויש את נטלי, נטלי היא הקרה, האמיצה, זאת ששמה פס על כולם, זאת שיש לה ביצים, זאת שלא סומכת על אף אחד מלבד על עצמה, זאת שאוהבת שמכבדים אותה ולא מזלזלים בה ובמי שהיא,
יש לה ביטחון מטורף, היא עצבנית ישירה וכנה, אבל אחרי הכל לנטלי יש נקודה בעיניים, נקודה שמראה שסלין עדיין שם, מחכה לפרוץ״ הוסיף.
עצמתי את העיניים ונתתי לדמעות לרדת,
״תפרקי, זה בסדר״ לחש ונשק לקודקוד ראשי.
״אתה אוהב את סלין נכון?״ שאלתי בשקט והוא הנהן.
״אני גם אוהב את נטלי״
״אני אוהבת את נטלי, כי היא אמיצה לא כמו סלין פחדנית״ אמרתי.
״הייתי לוקח את הביטחון של נטלי ואת הכנות שלה ואפילו את העצבים שלה״ אמר וחייכתי ״אבל הייתי לוקח את כל סלין ומחבר בינהן״ הוסיף.
״אז סלין שלי, ורק שלי״ אמר.
״נטלי לא שלי, אבל תהיה שלי״
״נטלי לא יודעת לאהוב״ אמרתי.
״תגידי לנטלי שאני אגרום לה לאהוב״ לחש והצמיד את שפתינו.
הנשיקה הפעם הייתה נשיקה עדינה ורכה וּבהדרגה היא נהייתה עוצמתית ותשוקתית, הגוף שלי נהפך להר געש, הר געש מתפרץ, הוא הרים אותי והניח אותי על השולחן,
רציתי להתמסר לו ואז שהוא יעזוב אותי במנוחה.
התנתקתי משפתיו ובחנתי את לבושו, חולצת טריקו וג׳ינס ״סוף סוף בלי חליפה״ אמרתי והורדתי את חולצת הטריקו שלבש, העברתי את אצבעותיי על הקוביות המושלמות שלו.
ירדתי מהשולחן וביקשתי ממנו לשבת, נישקתי את שפתיו, את סנטרו ובהדרגה ירדתי לחזה ואז לקוביות, כל קוביה קיבלה נשיקה ואז עליתי בחזרה לשפתיו ופשטתי את חולצתי אך הוא עצר אותי.
״את בטוחה?״ שאל והניח את ידו על לחיי.
״זו גם ככה הפעם הראשונה והאחרונה״ מלמלתי והתקרבתי לשפתיו.
״את רוצה שנשכב וזהו?״ שאל בהרמת גבה, ״זה מה שאתה רוצה אז אני מסדרת לך את זה״ אמרתי והוא הדף אותי ולבש את חולצתו.
״לכי״ ביקש וחזר לכיסא שלו.
״מה..״ מלמלתי.
״פשוט עופי לי מהמשרד״ מלמל בכעס
מבלי לענות לו יצאתי מהמשרד ונכנסתי לחדרי.
-
הסתכלתי מי נמצא במטבח, רק אני וריי והעוזרת, התיישבתי מולו והעוזרת הגישה לי את הצלחת, ״אלה את משוחררת״ אמר
״לא הכנתי לגברת ווסט את הקפה שלה״ אמרה בקול שקט.
״היא תכין לבד, את משוחררת״ אמר והיא הודתה לו והלכה.
קמתי מהכיסא בעצבים ונגשתי להכין לעצמי קפה, האווירה הייתה מתוחה כל כך.
התיישבתי בחזרה ואכלתי מבלי לפנות אליו, פשוט הייתי שקועה בצלחת שלי ואכלתי.
הוא קם ושם את הצלחת בכיור ושטף ״אז אתה לא מדבר איתי בגלל אתמול?״ שאלתי והחוסר טקט מה איתו?
״לא, לא מדבר איתך כי את לא מי שחשבתי שאת״ עקץ וחייכתי.
״אני עוזבת, אני אשלם לך את מה שצריך על הפרת חוזה רק תצא לי מהחיים״ אמרתי ויצאתי מהמטבח.
הוא אחז בזרועי אבל לא סיבב אותי אליו, ״למה את מתנהגת ככה?״ שאל.
״איך?״ שאלתי והסתובבתי אליו ומשכתי את ידי לחיקי.
״כמו מטומטמת, אמרתי לך שאני לא רוצה אותך רק לסטוץ, אני רוצה אותך״ אמר.
הנחתי את ידיי על צווארו והצמדתי את מצחנו, ״אני לא רוצה אותך, אני לא בשבילך״ אמרתי.
״את כן,״ לחש.
״אני לא, אתה בן אדם מדהים ריי, אני לא בשבילך, אתה לא תקבל ממני את האהבה שאתה צריך״ אמרתי.
״בעוד שבוע הנסיעה שלנו, אחרי החופשה תחליטי אם את רוצה לוותר עליי״ אמר והנהנתי.
״צריך להגיד מזל טוב?״ נשמע קול מאחורנו והתנתקנו, עומר.
גלגלתי עיניים, ״צריך לסדר לך את הפנים?״ שאלתי בחיוך.
״שתקי מכוערת״
״שתוק מכוער״
״שתקו מכוערים ותחזרו לעבודה״ אמר ריי ועומר צחק.
