אהבה מסוכנת || Dangerous Love

פרק 6

״היי בייב״ הוא קרץ ואני כרגיל גיחחתי, קצת קשה לי לצחוק בגלל הכאב בחזה. הוא נישק אותי והתיישב בכיסא ״למה אתה לא בבית ספר?״ שאלתי ״את יותר חשובה״ הוא ענה תוך כדי שהוא מלטף את כף ידי. דלת החדר נפתחה ועמדו שם אבא וג׳ונג-איל ״פאק״ לחשתי.
-----
״מה הולך פה? אני הזהרתי אותך, אמרתי לך שלא כדאי לך שאני אראה אותך לידה שוב״ אבא נזף בג׳יסו, הוא כיווץ את ידו לאגרוף ותוך שנייה ג׳יסו היה על הרצפה ״ג׳יסו!״ צעקתי בבהלה, ג׳ונג איל בעט לו בבטן ואז משך אותו מהחולצה, הביא לו עוד אגרוף ואמר ״אם אני אראה אותך ליד אחותי שוב אתה תצטער על היום שנולדת״ הוא אמר בטון נמוך ומאיים ״מספיק כבר! תעזבו אותו!״ צרחתי בבכי ״אל תתערבי!״ אבא אמר בטון תוקפני, הוא משך בשיער של ג׳יסו גורם לו להסתכל עליו, הוא הביא לו אגרוף והדף את ראשו על הרצפה בחוזקה וג׳יסו התמוטט.
״ג׳יסו״ יבבתי בעודי קמה מהמיטה, סובלת את הכאב החד שהרגשתי בגלל הצלע השבורה שלי.
״מה את חושבת שאת עושה?״ אבא עצר אותי מלהתכופף ולעזור לג׳יסו.
ניגבתי את דימעותיי ״תעזוב אותי!״ אמרתי בתוקפנות ושחררתי את ידי מהאחיזה שלו. התכופפתי אל ג׳יסו שהיה מעולף על הרצפה, הנחתי את ראשו על ברכיי ״אופה״ לחשתי וליטפתי את ראשו, ״אופה תפתח את העיניים״ דמעה אחת זלגה במורד לחיי ואחריה הגיעו עוד הרבה ״אופה״ לחשתי בבכי. אבא וג׳ונג איל גיחחו ויצאו מהחדר.
אחרי כמה דקות ארוכות דלת החדר נפתחה וביונג הון עמד שם ״מה לעזאזל קרה?!״ הוא שאל בדאגה מתקרב אלינו ״אבא וג׳ונג איל נכנסו, הם ראו אותו והתחילו לאיים עליו ולהרביץ לו״ יבבתי ״אל תדאגי הוא יהיה בסדר״ ביונג הון אמר והלך לקרוא לאחות.
הם לקחו אותו וביקשו ממני ליצור קשר עם האפוטרופוס שלו.
לא הכרתי את אמא שלו או מישהו מהמשפחה שלו, אין לי אפילו את המספר של מינהו או מינהיוק או ג׳ונסו, איך אני אמורה ליצור עם מישהו קשר? נאנחתי וניסיתי לחנוק את הדמעות, כשפתחתי את עיניי ראיתי משהו זרוק על הרצפה ליד הכניסה של החדר ״אופה מה זה?״ שאלתי מצביעה לכיוון הדלת, ביונג הון קם והרים את זה, זה היה הטלפון של ג׳יסו, ניסיתי לפתוח אותו אבל צריך סיסמא.  יופי גם כשיש לי את הטלפון שלו ביד אין לי איך ליצור קשר עם המשפחה שלו.
ניסיתי לחשוב על מה הוא יכל לשים כסיסמא אבל כל דבר שניסיתי לא הלך. הנחתי את הטלפון על המיטה ונאנחתי, פתאום הטלפון צלצל ׳ג׳ונסו׳ היה רשום על המסך, מיהרתי לענות ״מה קורה? איך שין הי?״ שמעתי מהצד השני של הטלפון כשעניתי לשיחה ״ג׳ונסו״ אמרתי ביבבה ״שין הי? מה קרה?!״ הוא שאל בדאגה ״זה ג׳יסו, הוא.. הוא.. הרביצו לו ו..והוא התמוטט״ בכיתי ״מה?! אני בא!״ הוא אמר מנתק את השיחה.
ביונג הון משך אותי לחיבוק ״די אל תבכי הכל יהיה בסדר״ הוא ניסה להרגיע אותי ללא הצלחה.
אחרי עשרים דקות דלת החדר נפתחה ועמדו שם מינהו, מינהיוק, ג׳ונסו, ילד שאני לא מכירה, ילדה שגם אותה אני לא מכירה ואישה מבוגרת. הם בטח המשפחה שלו חשבתי לעצמי.
״איפה ג׳יסו?״ הם שאלו בדאגה ״הרופאים לקחו אותו״ ניסיתי להשתלט על הדמעות ״מה קרה בכלל? מי הרביץ לו?״ האישה המבוגרת שהיא כנראה אמא שלו שאלה בדאגה, לא ידעתי מה לענות לה והסתכלתי על ביונג הון, הוא נאנח והתחיל לדבר.
***
הוא סיפר להם הכל, על אבא שלי, על אח שלי, העבודה שלהם ועל זה שהם לא קיבלו את זה שג׳יסו ואני ביחד.
הם היו בשוק.
הרופא נכנס לחדר ״אז אני מניח שאת האפוטרופוסית של ג׳יסו?״ הוא שאל את אמא של ג׳יסו ״כן״ היא ענתה מודאגת, הרופא נאנח ״יש לג׳יסו חבלה חמורה בראשו, הוא נמצא במצב של תרדמת, אנחנו לא יכולים לדעת מתי או אם בכלל הוא יתעורר, אני מצטער״ הוא אמר ויצא מהחדר. אמא של ג׳יסו נפלה אחורה ומינהיוק ואח של ג׳יסו תפסו אותה ״הילד שליי..״ היא התחילה לבכות ״הילד המסכן שליי..״ לא הצלחתי להחזיק את הדמעות בפנים ופרצתי בבכי גם אני.
*** שבוע לאחר מכן ***
השתחררתי היום מבית החולים אבל לא חזרתי הביתה, נשארתי שם, ליד המיטה של ג׳יסו, הוא עדיין לא התעורר. אני לא מתכוונת לחזור הביתה, לא אחרי מה שהם עשו.
דלת החדר נפתחה ״שין הי, את עדיין פה? חשבתי ששחררו אותך״ יו ג׳אנג, אחותו הגדולה של ג׳יסו שאלה בדאגה ״שחררו, אני פשוט לא מסוגלת ללכת הביתה״ אמרתי בכנות, היא ממש נחמדה אליי, גם ג׳י הוואן אחיו התאום וגם אימם מאוד נחמדים אליי, למרות שזה לא מגיע לי, אחרי הכל אני זאת שבגללה ג׳יסו בתרדמת.
היא חייכה אליי חיוך עצוב והתיישבה גם היא ליד המיטה שלו. מינהו, מינהיוק וג׳ונסו נכנסו גם הם לחדר ״שין הי אפשר לדבר איתך בחוץ?״ מינהיוק שאל הנהנתי ויצאנו מהחדר.
הוא פשוט עמד שם והסתכל עליי, זה היה נראה כאילו יש לו משהו להגיד לי אבל הוא מהסס ״על מה רצית לדבר?״ אמרתי בניסיון לשבור את הקרח ״אני מקווה שאת לא מאשימה את עצמך במה שקרה״ הוא התחיל להגיד וקטעתי אותו ״אבל זאת אשמתי״ הוא נאנח ״לא זה לא אשמתך, זה לא אשמתך שאבא שלך ואח שלך תקפו את ג׳יסו, הם תקפן אותו כי זה מי שהם וחוץ מזה אני יודע שהדבר האחרון שג׳יסו היה רוצה הוא שתאשימי את עצמך״ הוא סיים וזלגה לי דמעה ״בואי לפה״ הוא אמר בקול מנחם ומשך אותי לחיבוק ״הכל יהיה בסדר, ג׳יסו לא יוותר עלייך בכזאת קלות, הוא עוד יתעורר״
***שלושה שבועות לאחר מכן***
עבר כבר חודש, חודש מאז הפעם האחרונה ששמעתי את קולו של ג׳יסו, חודש מאז שאבא וג׳ונג איל גרמו לו להיכנס לתרדמת.
בחודש הזה לא ישנתי בכלל בבית, הלכתי לשם רק כדי להתקלח ולהחליף בגדים.
הפסקתי ללכת לבית הספר, ביקשתי
מביונג הון שיגיד להם שאני עוזבת.
אמא של ג׳יסו שדרך אגב קוראים לה מין אה (Min Ah), יצאה מהחדר לשאוף אוויר ואני נשארתי לבד עם ג׳יסו. קמתי מהכיסא והתיישבתי על המיטה, מלטפת את ראשו בעדינות
״אופה, תתעורר, בבקשה תתעורר, בשבילי״ הדמעות חנקו אותי, מאיימות לצאת בכל רגע ״אופה״ התחלתי לבכות ״אני מצטערת אופה, אני מתגעגעת אלייך, בבקשה תתעורר״
----
אני רוצה להרוג את עצמי על מה שעשיתי לג׳יסו😢
ואני ממש ממש ממש מצטערת שלא העלתי פרק כל כך הרבה זמן, מיאן😢

פרק הבא יעלה כשיהיו 10 הצבעות