דם תמורת דם

3

אני מציצה מעבר לכתפו של אלק ובוחנת את הזר שגרם ללב שלי לעקצץ. שיערו בצבע חול נח פרוע על מצחו נופל על עיניו שבצבע ירוק כהה, עורו שזוף ורואים היטב את השרירים שחולצתו הצמודה מבליטה. "אני לוק חברים" הוא מושיט את ידו ללחיצה אבל נראה שאלק החליט לייבש אותו.
"נעים מאוד" אני מושיטה את ידי מעבר לגופו של אלק ולוחצת אותה, מרגישה טוב מאוד את אלק נדרך צמוד אלי. בבית הוא בטח יצעק עלי ואולי אפילו יפגע בי איכשהו אבל לא יכולתי להמנע מזה, כאילו הגוף שלי רק רוצה לגעת בגופו של לוק.
"אז בטח כבר אמרו לכם אבל... ברוכים הבאים אל תיכון ליאונבי" החבורה שמאחוריו מגחכת "אחי מה נתקעת על החדשים?" מישהו טופח על כתפו "הבחורה כבר תפוסה יאללה גלגל הלאה" הסמקתי והסתרתי את פני למשמע דבריו. "ואלה..." בלי לומר דבר נוסף הם מתרחקים.
"מה זה היה?" אלק מסנן אלי ואני יודעת שהיא התכוון ללחיצה "לא עניינך?" "נדבר על זה אחר כך" הוא גם לא חוזר לויכוח לפני שההם הופיעו על שיעורי האומנות שרציתי.
אנחנו מוצאים את הכיתה ונכנסים פנימה.
"אפשר לעזור לכם?" לרגע אני מתבלבלת כי המורה נראת צעירה מידי מכדי לסיים תיכון בעצמה, כל שכן ללמד בו, אבל אלק לא מתבלבל ומיד מפעיל את הקסם האישי המפורסם שלו. "סליחה שהפרענו לשיעור מיס, אנחנו חדשים כאן ורק עכשיו קיבלנו את מערכת השעות" המורה כמובן מתרככת.
"לא ידעתי שמקבלים חדשים ככה באמצע שנה" היא סוג של מתנצלת "תציגו את עצמכם" "שמי אלק אני בן 16 אני שחקן כדורגל לא רע בכלל אוהב בייסבול, עברנו עכשיו לכאן עם החברה שלי מיה-" אני נועצת בו שוב מבט מצמית כי הוא יודע שאני שונאת את השם שהם נתנו לי אחרי השינוי.
פעם אלק סיפר לי כשהיה שיכור אחרי ששתה דם של הומלס שתיין שהגיל שבו הפך לערפד היה בכלל 19 אבל הוא משקר כגי שיוכל תמיד להכנס לכיתות יחד איתי ולהשגיח עלי.
"ואת?" אני מתנערת מהמחשבות ששקעתי לתוכן מבינה שאלק סיים לדבר ועכשיו תורי.
"שמי אליסיה, מיה, אני מעדיפה שיקראו לי אליסיה. אני בת 16" לא ידעתי מה לספר על עצמי, אני שונאת לעבור כל כמה שנים את אותו הדבר? אני אוהבת לשתות דם של אנשים? מה כבר יש לספר?
"מה התחביבים שלך?" המורה מנסה לעודד אותי "לצייר" אלק מרים גבה "יש לנו חוג אומנות מדהים כאן כדאי לך להירשם" המורה מעירה ואני נועצת באלק שוב מבט מצמית. איך אסביר לה שהייתי רוצה אבל האידיוט שמאמין שהוא בעלי לא מרשה לי?!
אחרי עוד כמה שניות של שקט המורה מורה לנו ביאוש שנתיישב "אלק תשב ליד טיפני" היא מצביעה על שולחן עם ילדה בעלת שיער בלונדיני מחומצן וחזה מוגזם שעושה עליו פוזות. "ואת חמודה שבי שם בסוף, מישהו אמור לשבת לידך אבל הוא יצא לרגע לשירותים" אני רואה את אלק עומד להתווכח שנשב אחד ליד השני,אני ממהרת לציית לה.
"ואגב" היא מוסיפה לכיוון אלק "זה גברת מאדלוק ... לא מיס, אני נשואה" היא מרימה יד עם טבעת נישואין עליה.
רק במחצית השיעור הדלת נפתחת שוב ולוק נכנס לכיתה "היה תור ארוך" הוא משקר למורה ומתקרב לכיווני. "תעברי לכיסא השני" מסנן. אני מביטה בו מבולבלת "את יושבת לי בכיסא" הסתכלתי סביבי, שום דבר לא רמז לי שמישהו ישב שם קודם, לא מחברת, לא קלמר טאפילו לא תיק "נוח לפה ואני לא רואה את הלוח מהכיסא השני-" "זה כי את גמדה" לוק נכנע ומתיישב בכיסא הריק.