New road

פרק 3

"בוקר" נאמג'ון פקח את עיניו וראה את פניו של ג'ין צמודות לשלו , הוא נישק אותו, נאמג'ון לא האמין שהם באמת נשואים, הכל קרה כל כך מהר שהוא לא הספיק להבין את המשמעות של זה שהם נשואים. "אני עייף" אמר ג'ין "התחרות שלך היום" הזכיר לו נאמג'ון בעדינות, "אני יודע, אני חושב שאני אשאר לישון עוד קצת, תישאר גם" הוא ביקש ונשכב מעל נאמג'ון, "בוא נישאר" הוא ביקש שוב "אתה יודע שאם אני אשאר אנחנו ממש לא ננוח, חוץ מזה אני צריך ללכת לעבוד על כמה דברים קטנים במכונית שלך" ענה נאמג'ון וג'ין הסכים איתו, אם נאמג'ון היה מחליט להישאר הוא היה מפשיט אותו מיד. "אז אני אפגש איתך מאוחר יותר" הם התנשקו שוב לפני שנאמג'ון קם והתחיל להתארגן, ג'ין שם על עצמו חלוק בית וליווה את נאמג'ון לדלת, "להתראות" הוא עמד בפתח הבית עד שנאמג'ון פנה בפניה בקצה הרחוב אחרי שהוא נופף לו לשלום בפעם השישית. הוא חזר למיטה ועצם את עיניו, נאמג'ון היה כל כך מתחשב, הוא היה בטוח שגם נאמג'ון עייף, בדיוק כמוהו, אבל נאמג'ון דאג לו, הוא הלך בשבילו.

*

"אני לא מאמין שבאמת הגעת לפה" נאמג'ון לא טרח להסתכל הצידה, הוא כבר הכיר את המשפטים של טאהיונג, "ג'ין שם" הוא ענה ובשבילו זה הסביר את הכל, "כן, גם ג'ונגקוק שם" אמר טאהיונג, נאמג'ון היה עייף מידיי בשביל לשים לב שטאהיונג שקט מבדרך כלל, הוא בקושי הצליח להחזיק את העיניים שלו פתוחות וממוקדות על המכונית של ג'ין, "משהו לא בסדר" אמר פתאום טאהיונג ונאמג'ון הבין שהוא נרדם בעמידה, המכוניות לא היו על קוו ההתחלה, הם היו כבר באמצע המסלול, "מה לא בסדר?" הוא שאל, "המכונית של ג'ין" טאהיונג לא היה צריך להגיד את זה, נאמג'ון כבר שם לב לזה. היה נראה כאילו ג'ין אבד שליטה על המכונית, "מה קורה שם?" הוא שאל והלב שלו התחיל לפעום במהירות, למה המכונית של ג'ין ככה? למה ג'ין לא נוסע כמו שהוא נסע במירוץ הקודם? למה הוא לא נוסע כמו שהוא נסע בכל מירוץ אחר?
"הוסוק" הוא רץ קדימה, מקווה שאולי למנהל של ג'ין יש תשובה, נאמג'ון ראה את הרגעים הבאים שוב ושוב מול עיניו במשך ימים שלמים, המכונית של ג'ין נתקעה בקיר הבטון שהפריד בין מסלול המירוצים למקום המושבים של הצופים והתהפכה, ושניה אחר כך אחת ממכוניות המירוץ האחרות נכנסה בתוך המכונית, מתנגשת בה במהירות. נאמג'ון צרח, הוא רץ קדימה, "ג'ין" הוא צעק, מפחד לראות את אהובו, "מצטער אדוני אתה לא יכול לרדת למסלול" מישהו עצר את נאמג'ון "ג'ין" צעק נאמג'ון וניסה להשתחרר מהזרועות החזקות שהחזיקו בו, "אדוני תרגע בבקשה" מישהו אמר אבל כל מה שנאמג'ון ראה היה את המכונית המרוסקת של ג'ין על המסלול כשמכונית אחרת תקועה בה, ג'ין לא יצא מהמכונית, ונאמג'ון המשיך לצעוק לו, "אדוני, זה מסוכן לרדת לשם" הם ניסו להחזיק בו אבל הוא המשיך להלחם בהם, "שמישהו יזריק לו זריקת הרגעה" צעק אותו קול שניסה לעצור אותו ונאמג'ון רצה לשאול את אותו אדם אייך הוא מסוגל להגיד דבר כזה כשג'ין שלו שם, על המירוץ בתוך מכונית מירוץ מרוסקת.
כאב קל במעלה זרועו גרם לו להפנות את מבטו וליראות מחט ובחור בעל פנים מרובעות, העולם סביבו נהפך פתאום להיות אדיש ואפור, הוא לא זכר מה קרה איתו, הוא זכר שהוא עמד בצד כשאותו בחור מחזיק את זרועו, הוא זכר שהיה הרבה רעש וצעקות סביבו וכשהוציאו את ג'ין מהמכונית הוא היה מלא דם והוא היה נראה מוזר, משהו בתוכו צעק לו ללכת אליו אבל לא היה לו כוח, הוא לא הבין למה הוסוק הגיע עם עיניים דומעות ולקח אותו למכונית שלו, הוא לא הבין למה הפנים שלו עצמו רטובות, למה זולגות לו דמעות. הוא הרגיש עייף וכל מה שהוא רצה לעשות זה לישון.