A girl with magical powers

פרק 11

היינו עייפים אנדי חזר לחדר שלו וקווין נשאר בחדר שלי וישן במיטה שלי , הייתי עייפה מכדי להתלונן ולהגיד לו לקום אז הלכתי לישון בחדר של אנדי במיטה של קווין ״את חושבת שהם באמת צריכים אותנו?״ הוא היה די מוטרד התיישבתי ואמרתי לו ״אתה יודע לא סתם בחרו בנו כנרא שהם יודעים שאולי אני מתאימים למשימה הזאת , אני הייתי נורא מופתעת לראות את ההורים שלי״ הוא התיישב וכנרא העייפות הלכה לו וגם לי ״אמא שלי לא גרה איתנו יותר כבר שמונה שנים אבא שלי מגדל אותי וכנרא החופש הוא רצה שקט אבל השקט הזה היה בישביל המשימה שלהם״ הסתכלתי עליו הרחמים וחשבתי על משהו שעורר אותי ״רגע אז למה שמו אותנו באותו המחנה? הרי בכל עיר יש מחנה זה מחנה עלוב כאילו לא עלוב מבחינת חיצונית כל הילדים פה באים ממשפחות רגילות לנו בבית יש משרת שזה די הזוי למה אנחנו פה? הרי ההורים שלי ליתר דיוק נורא סנובים״ כן ההורים שלי היה דבר אחד שהחזיק אותם זה היה הכסף הם נהיו סנובים ואמי מתלבשת רק בדיור או ג׳יבנשי וכל מיני מותגים יקרים כאלה...
״עלית על משהו״ הוא קם מהמיטה שלו שם נעליים ואמר לי ״בואי הולכים לעקוב אחריהם״ התחלתי לצחוק ״לא עכשיו בלילה כי עכשיו תחילת הבוקר וחברה שלך תראה אותנו באותו חדר והיא תסיק מסכנות לסתם״ הוא התיישב בחזרה ״צודקת״ העייפות כבר מזמן לא היתה אצלי  החלטתי לחזור לחדר אז קמתי מהמיטה פתחתי את הדלת וראיתי את סטפני בפיג׳מה באה לפתוח את הדלת אבל אני פתחתי אותה לפניה ״היי״ נהייתי מובכת כי לא נעים אבל מצד אחד מזה אכפת לי אני עושה מה שבא לי ולא עשיתי משהו לא טוב..
היא הסכלה עליי ואז על אנדי ״אנדי מה זה אמור להיות?״ היא אמרה מופתעת ״כלום פשוט קווין הלך ליש״ היא עצרה אותו ״זה לא מעניין אותי מה קווין עושה למה אתה מסתובב עם חלאה״ הסתכלתי עלייה במבט של מי את חושבת שאת יכולה לקרוא לי ככה ״היי היי לא קרא כלום פשוט הייתי צריכה..״ לא הספקתי לדבר והיא רצה לעברו וחיבקה אותו , גילגלתי עניים זה כל כך הגעיל אותי הקיטשיות שלהם.
ויצאתי מהחדר של הבנים לחדר שלי  קווין עדיין ישן התחלתי להעיר אותו אבל הבן אדם המשיך לישון פשוט וקל לקחתי כוס מילאתי מים וזרקתי עליו הוא ישר קם בבהלה ואמר ״מה את נורמלית?״ הוא לקח מגבת והוריד את המים שעליו ואני התיישבתי במיטה שלי למזלי המיטה לא היתה רטובה ״בזמן האחרון אני מרגישה שאני לא נורמלית  אז אל תבלבל לי את הראש ותתן לי לישון״ הוא שם נעליים ויצא אני נשכבתי ועצמתי את העניים הסצנה הזאת שבו אמא שלי וההורים של חברים שלי חלק מהשטן עשה לי בחילה וזה מה שהשאיר אותי ערה הבנות קמו התארגנו ולא אמרו מילה לפני שיצאנו מהחדר ״בנות לפני שאנחנו הולכים אני צריכה להגיד לכם משהו״ הם הסתכלו עליי מוזר והתיישבו ״אתמול אני ואנדי הלכנו לראות מה קורה שם וראינו אנשים האנשים האלה היו ההורים של כולנו ואני חושבת שהם עושים עם השטן״ מגן הסתכלה עליי והעבירה לי מבט מדאיג ״מה עם השטן של למעלה״ טיילור גילגלה עניים ״לא טיפשה הם עובדים עם הרעים ועם האנשים שהם סוג של הרגו ולא נותנים לרוחות שלהם לעבור לעולם הבא״ הם ידעו את הנושא הזה אבל הייתי צריכה לספר להם יותר מורכב  התחלנו להחזיר את הדפים שמצאנו בארון למקום שלהם שלא יבואו ויגלו שלקחנו ומצאנו את זה ויצאנו לכיוון החדר אוכל לא היה הרבה אנשים רק איזה חמישה ילדים ישבו בשולחנו נפרדים  זה היה טוב כי היינו צריכים לדבר בשקט ולאכול כי היינו ממש רעבות התיישבנו והאוכל היה מכל טוב היום זה היה יום שבת ובו הם הכי מפנקים פנקיקים חמש סוגים של גבינות מלא סלטים מוקרמים ועוד... ״ומה קורא עם אנדי גם ההורים שלו קשורים לזה?״ הוא והחבורה שלהם נכנסה הסתכלנו עליהם והם לא עלינו ולא רצינו שיחשבו שקורא משהו הבנות עברו ליד השולחן שלנו כדי לקחת אוכל הם כמובן לקחו דברים ״בריאים״ כדי לשמור על הגזרה ומלאני עברה ושפכה עליי את היוגורט עם המייפל והבוטנים שלה קמתי מבוהלת ועצבנית ״מה את עושה?״ צעקתי , לרגע החדר אוכל היה רועש ונהפך לדממה ״אוי מצטערת לא שמתי לב שהיית פה״ היא עשתה את עצמה צינית התחלתי לנקות את עצמי בשקט מהבושה הבנות היו לידי התגברתי על העצבים שלי לא אמרתי כלום לקחתי את הסוודר שלי וניגשתי לכניסה יצאתי בעצבים הלכתי להחליף בגדים ״את ממש ילדה חזקה שאת לא מחזירה לה״ טיילור אמרה בטבעיות, ומגן הסתכלה עלייה ואמרה ״למרות שהיא אחותי באמת לפעמים עדיף לתת לה כמה סטירות שתרגיע״ צחקנו ולא יכלתי לא לעשות כלום הרי יום שבת ויום שבת לא עושים כלום ״נירלאי שאנחנו צריכים מישהו טוב במחשבים שיגלה לנו דברים ויעזור לנו אז הרשאתי לעצמי לקרוא למשהו טוב מאוד במחשבים״ היא קמה פתחה את הדלת ואיזה בן נכנס בלונדיני היה ניראה כמו מלאך ענים חומות שיער בלונדיני כמו שאמרתי וגבוה עם חיוך כובש הוא נכנס ואמר ״היי אני סטפן ואני חקרתי את כל העניין הזה ומצאתי משהו מוזר״ הוא התיישב הרגן את כל הכלים שלו מה שלקח לו פחות מ5 דקות ופתח את המחשב הוא הראה לנו מפה , ועל המפה הופיע מן כתם כזה צהוב בצורת משולש ״מה זה?״ שאלתי בזמן שהצבעתי על המשולש הצהוב ״זה מה שרציתי לספר לכם עליו וחקרתי את הנושא״...

אני ממש מצטערת על זה שלא כתבתי הרבה אבל הרבה מאוד זמן מקווה שאני אתחיל לרשום יותר בזמן הקרוב אוהבת ומקווה שנהנתם מהפרק