דווקא לי

פרק 8 - נעים להכיר

ואז קול נשי נשמע מעבר לדלת הקורא לאנשים הללו לעצור

ילדה בעלת שיער שחור חלק מקלות עמדה בכניסה היה לה פוני בובה ועורה היה שחור ופניה היו חלקות היא לבשה חולצת בייסיק שחורה וג׳ינס אפור שחור משופשף כזה עם קרע בברך ונעליה היו שחורות גם הן והם היו סוג של אולסטר עיניה היו מאופרות בעיפרון שחור ומסקרה ועל שפיתיה הדקות היה ליפ גלוס שקוף מהמם,

הבחור השיכור התחיל לקלל אותה ולהרביץ לההיא נתנה לו בעיטה בביצים והוא התקפל ונפל אחורנית חבריו של האיש השיכור התעצבנו ובאו להרביץ לה הם משכו לה בשיער בעטו בה והרביצו לה אך על פניה נשארה ההבעה האדישה ילדה כזאת קטנה מול כל כך גברים כאלה מגודלים?

נאבקתי בחבלים שכבלו אותי אל הקיר השתוללתי וניסיתי להשתחרר אך ללא הצלחה, לפתע היה קול ברמוקולים שעד עכשיו לא ידעתי שיש שם והוא הורה לאנשים לעזוב אותה, מבט מפוחד נגלה על פניהם הם סגו לאחור לאט לאט ודפקו ריצה והסתלקו מהמקום

הילדה בעלת השיער השחור התקדמה לאט לכיווני ושחררה את ידי וגופי מהחבלים חיבקתי את עצמי במטרה לחמם את עצמי הילדה הבחינה ובכך ואמרה שנייה אני חוזרת והלכה.

בשלב זה כבר לא הבנתי כלום מה מותר ומה אסור, מי זה האיש המסתורי שחוטף אותי? ומה הוא רוצה ממני? בכל הסרטים שראיתי החוטף ישר מדבר איתה ומסביר לה את סיבתו להתנהגותו ואילו אני לא ראיתי אותו מאז שנחטפתי.

נקודת מבט הנערה:
לאחר שהאנשים המגודלים הללו הסתלקו מהמקום הזה ניגשתי לנערה שאבי חטף הוא אמר שקוראים לה רומי הבטתי בפניה העדינות והחיוורות וברזון שהשתלט על גופה של רומי על שערה המתולתל שהגיע לה עד אמצע הגב,על הכחול הבוהק שבעיניה, על שיערה המבולגן אך באופן יפה ועל צבעו החום דבש על מבטה המפוחד

ניגשתי אליה בעדינות ושחררתי אותה מן החבלים שכבלו את ידיה וגופה לקיר היא חייכה אליי כהוכרת טובה ומיד חיבקה את עצמה בשביל להתחמם מיד הבחנתי בזה אין פלא שקר לה היא לבושה בפאקינג הלבשה תחתונה! אמרתי לה שאני כבר חוזרת

ויצאתי מהמרתף הקטן והמאובק לחדרי הגדול ניגשתי לארון האינסופי שלי והוצאתי לה חולצה בעלת שרוולים ארוכים בצבע זית וטרנינג שחור וחזרתי למרתף

הבאתי לה את הבגדים והיא חייכה בביישנות החזרתי לה חיוך קטן והשפלתי את ראשי היא התלבשה בבגדים הארוכים לאחר שסיימה היה שתיקה מביכה

לאחר כמה דקות שנמשכו כנצח אבי נכנס לחדר תקחי את רומי לישון אצלך בחדר אמר בשקט אוקיי החזרתי לו וליוותי את רומי לחדרי אבי בא אחרינו ונעץ בי מבט החלפתי לפ׳יגמה ונשכבתי על מיטתי רומי עשתה כמוני ונשכבה על מיטתי גם

הוא התקרב למיטתי והתכופף במטרה לתפוס את האזיקים והיו מעל זה וכבל אותי אליהם וכך עשה גם עם רומי כיבה את האור ונעל את הדלת

רומי הסתכלה עליי במבט שואל הוא לא רוצה שנברח אמרתי ומבט של הבנה הופיע על פניה "רומי" היא מילמלה "קים" החזרתי לה מלווה בחיוך קטן שלא נראה לי שראתה לאחר כמה זמן של שתיקה נרדמנו

--------------------
אוקיי תקשיבו אני יודעת שמלא זמן לא העלתי פרק ואני גם לא יודעת למה התעכבתי עם זה כל כך זה פשוט שאני במחסור כתיבה מטורףף וגם היה את המבחנים של בחזרה ללימודים אני ממש מצטערת😔
ממשיכה ב15 הצבעות