פרק 2-

662 25 2
                                    

הורוסואגוס אנדרו פוטר, ישב בראש השולחן הארוך ששלצידיו ישבו אנשיו. הוא בידיוק סיפר להם על תוכניתו. כאשר אחד מאנשיו העז ואמר "הלורד,אני לא חושב שזה מותר לעשות ככה או נכון לעשות ככה..." שמעו את הפחד בקולו. הורוס קם וכיוון אל האיש את שרביטו "לא אני מצטער סלי" לא הספיק וכבר ראו אותו סובל מהקרושיטוס קללת הכאבים. הורוס חייך לעצמו. שערו היה שחור ופרוע, עיניו ירוקות משקפיו עגולות והוא לבש סוודר אפור ומעל גלימה שחורה ארוכה.

רון והרמיוני הגיעו לביתו של הארי, ולהפתעתם הוא היה שם והתנהג כאילו כלום לא קרה. הוא חיבק אותם דיבר איתם, והציע להם כיבוד. הרמיוני הסתכלה על רון, ואמרה בלחש "הכל בסדר אני לא מבינה למה באנו לכאן" "תאמיני לי אני ישאל" רון ענה ושאל "הארי מה קרה היום בצהריים?" רון שאל בהיסוס "לא יודע, מה קרה?" ובאותו הזמן ג'יני נכנסה לסלון ורצה לחבק את שניהם.

"בסמטאת דיאגון, למה התנהגת אליי ככה?" רון שאל "אני לא יודע לא הייתי בסימטאת דיאגון היום" במבט שואל ענה הארי. "אז היה שם בחור שניראה בדיוק כמוך, הוא שיתק אותי ולאחר צחק." "אולי זה מישהו שהתחזה להארי בשיקוי פולימיצי" תהתה הרמיוני בקול רם. "לא יכול ליהיות אף אחד לא נגע בי בזמן האחרון, מה זה יכול להיות?" אמר הארי. הם הסתכלו אחד על השני במבטי אימה. "אני חושבת שצריך לחקור את העניין" הרמיוני אמרה ללא היסוס.                          "מה קורה?" ג'יני התערבה"אנחנו חושבים שיש מישהו שמתחזה להארי" הרמיוני אמרה "איפה אתם חושבים שצריך לחפש את האיש?" ג'יני שאלה. "לא,לא,לא את נשארת כאן, שתיהיה בטוחה" הארי אמר והושיב אותה על הספה.    "אין סיכוי" פלטה ג'יני, "אז איפה נחפש?" שאלה הרמיוני והארי עשה מבט לג'יני, כאשר רון הוסיף "צריך למצוא את התיק של הארי במשרד הקסמים, ואולי שם תיהיה התשובה. "רון צודק אנחנו צריכים ללכת למשרד הקסמים" אמרה הרמיוני והסתכלה על שלושתם. הם מיהרו להתעתק משם. ושם פגשו את פרסי, אחיו של רון, שר הקסמים. פרסי שהופתע מנוכחותם שאל "מה אתם עושים כאן?" והארי מיהר לענות "אנחנו צריכים את התיק שלי נסביר אחר כך מה קורה" "אני לא נותן את התיק תסבירו לי מה קורה." רון הסתכל ואמר בלחש "תגידי לו כבר" אמר להרמיוני והיא התחילה. "היום בצהריים רון הלך ברחוב, וניתקל במישהו שניראה בדיוק כמו הארי. הוא בא לחבקו אך האיש דחף אותו אחורה ושיתק אותו. כאשר באנו אל הארי הביתה הוא התנהג בסדר גמור, ואמר שלא היה בסימטה. אנחנו חוששים לכך שיש להארי כפיל ואנחנו רוצים ליבדוק את העניין, עכשיו תן לנו את התיק מיד." הם הסתכלו אחד על השני ואז פרסי הוסיף "וואו" הוא לא נשמע בטוח. "קחו את התיק." פרסי הושיט לנו תיק נפוח בצבע כתמתם, וכפתור בצבע חום המחזיק את החוט שסוגר את התיק. הארי פתח את התיק בדממה ובו היה כתוב:     

הארי פוטר,                                                                                                                                                                    שמות הורים: ג'יימס ולילי פוטר.                                                                                                                                                                                                                                                                                                                משפחה: נשוי לג'יני וויזלי ואב לשלושה ילדים: אלבוס סוורוס פוטר, לילי פוטר, וג'יימס פוטר.                                             השכלה: למד בהוגוורטס 6 שנים.                                                                                                                          מקצוע: צייד אופל                                                                                                                                                  קורות חיים: נולד עם אחיו התאום, הורוסואגוס אנדרו פוטר שניפטר בלידתו, הוריו נירצחו, גדל עם דודיו עד גיל 11 שבו ניגלתה העובדה להארי שהוא קוסם והגיע להוגוורטס, ובגיל 18 הביס את הלורד וולדמורט. חבר  בקסמהדרין, דרגה תשיעית. בהיותו צעיר, 16, נשפט באשמת עשיית קסם מחוץ לגבולות בית הפר הוגוורטס ואל מול מוגלגים, ויצא זכאי. בשנתו השביעית בבית הספר, הוא בחר לא לילמוד ולהקדיש את השנה  לקרב מול הלורד וולדמורט.                                מלבד זאת, היו בתיק עוד כמה דפים דומים, מסמכים ורישומים.                         

"טוב, אני לא רואה משהו חריג שכתוב כאן" אמרה הרמיוני. "זה בטח שיקוי פולימיצי" רון הוסיף. "יכול להיות. אולי מולי וארתור, ההורים שלך רון יודעים משהו."  הוסיף הארי. "טוב, תודה, פרסי" סיכמה ג'יני והם פנו לאחת האחים הגדולות שנימצאו בצידי האולם בזוגות, הארי וג'יני, ורון והרמיוני. בעזרת רשת הפלו הם הגיעו למחילה ושם רון קרא "כמה זמן לא הייתי פה. איך התגעגעתי." כאשר הם דפקו על הדלת קיבלה אותם מולי. כשהיא ראתה אותם היא התפרצה מרוב שימחה וקפצה לחבק את כולם. "ארתור תיראה מי כאן!" היא אמרה והוסיפה "בואו בואו תכנסו". "תישמעי, מולי" פתח הארי. "יש לנו בעיה קטנה" הארי פלט. "מה קרה? מישהו נפצע?" היא תמיד היתה דאגנית חשב הארי לעצמו והמשיך בדבריו " לא,לא הכל בסדר, רק רצינו לשאול שאלה" "שאל" היא אמרה מתוך נימוס. הארי סיפר לה את הסיפור."כניראה זה שיקוי פולימיצי, אבל למה שמישהו יעשה כזה דבר?" היא ענתה קצת מודאגת."אין לי מושג" הודתה הרמיוני ורון סינן "דרקו מאלפוי" "די כבר" החזירה לו ג'יני והם הודו לגברת וויזלי נופפו לה לשלום והתעתקו לביתם חסרי דאגות.            

הארי פוטר- והסכנה המתעוררתWhere stories live. Discover now