את הספר הזה כותבת גם חברה מאוד טובה שלי אליה בילבסקי <3
וסורי שלא העליתי פרק בזמן האחרון הייתי לחוצה בזמנים.
בבקשה תיקראו את הספר השני שאני כותבת "הופרדו בלידתן" לאב יו <3
אז נתחיל:
הארי רון והרמיוני הלכו לקטול בסיליסקים בסין.
לאחרונה נשלחה אליהם הודעה שבקשה מהם להגיע לסין בדחיפות.
דבר זה הוא דבר שיגרתי מבחינתם, כמעט בכל שבוע שולחים אליהם הודעה כזאת.
הם התעתקו לסין וזה דבר קשה מבחינתם כי היו חייבים לעבור מרחק גדול. ובגלל המרחק היה צריך כוח רב יותר בהתעתקות אז עשו זאת יחד.
כשהיגיעו לכפר שלל תושבים בתילבושות מהודרות סיניות מסורתיות צעקו מילים שאת פשרם הארי ורון לא הבינו.
הארי התבונן באנשים שרצו ואחת הנשים תפסה את עינו,הוא התבונן בה משהו בפרצופה היה מוכר.
לפתע התחילה לדבר אליו באנגלית שוטפת: "היי הארי" היא צעקה "יש שם בסיליסק שמנסה להרוג את כולנו!" לפתע הבין מי זאת "צ'ו" קרא אבל היא הסיתה את מבטה לעבר הבסיליסק שאילו לא הייתה זזה היה מועך אותה לפיתה. ואז נבלעה בהמון המפוחד. "לשם" צעק הארי והצביע לכיוון הבסיליסק ורון והרמיוני רצו אחריו. הארי לא הבין משהו, צ'ו היא הרי מכשפה והיא הייתה לומדת אצלו ב"צבא דמבלדור. היא חזקה בדיוק כמוהו. למה היא לא הורגת את הבסיליסק בעצמה? "קרושיו" צעקה צ'ו צ'אנג אך הקללה לא השפיעה על הבסיליסק היא רק עשתה אותו יותר ויותר כועס. הארי רון והרמיוני תיפסו על הבסיליסק. לאחר שהגיעו למעלה לקחו הארי ורון את חרבם ונעצו בשתי עיני הבסיליסק. הבסיליסק לא מת. הוא רק עיוור. הוא הניעה את ראשו באפלה והניעה את זנבו ורק אז ראה הארי שהנחש באורך של 10 מטר וגובהו כ- 3 מטר. הנחש לפתע פצע את פיו (של עצמו) ולחשש: "אולי ניצחת אותי הפעם, אך מלכינו אדונינו יחזור בקרוב" והלך.
רון והרמיוני התקרבו אל הארי ושאלו "מה הוא אמר?" והארי ענה. "חייבים לחפש את צ'ו צ'אנג" "צ'ו צ'אנג?" התפלא רון "מה היא עושה כאן?" "אני לא יודע" אמר הארי "ואני די בטוח שראיתי אותה כי היא דיברה אליי" הוסיף. "אז היא כאן"אמרה ברוגז הרמיוני כאילו היא שנאה אותה ולא רצתה ליראותה יותר."רגע" אמרה הרמיוני "הנחש אמר הרי אדוני" " הם התחילו ללכת בתוך ההמון "יכול להיות שוולדמורט חזר?" הם ישר עצרו. כל האנשים התחילו להכיף אותם מסביב כמה מהם אפילו ניתקעו בגביהם"סליחה" לחש הארי אל עבר המון הניתקעים מאחוריו. "אין סיכוי" אמר הארי "הרגתי לו את כל ההורוקרוקסים" "אין לו נשמה עכשיו" "הוא לא יכול לחיות" אמר הארי והתנשף בחוזקה לאחר מכן. "בעשור האחרון היו רק מפלצות. משהו כאן מסריח" "אולי זה הגרביים שלי לא שטפתי אותם שבוע, או שזה מהאוכל מהתיק." התבדח רון וחייך כלפי הארי. "באמת אתם חושבים שיש מישהו אחר או שאתם-יודעים-מי חזר?" "בטח נפלט לו" הוסיף. "זה רציני, איך דבר כזה יכול סתם להיפלט למישהו מהפה?" "ובאמת מה זה? הארי? הצעות?" אך הארי לא הקשיב הוא היה שקוע במחשבותיו על צ'ו. מה היא עושה כאן? למה היא לא נלחמה בבסיליסק לבד? למה קללת הקרושיטוס לא הצליחה לה? כל המחשבות הללו התרוצצו בראשו, כבר ניהיה לו כאב ראש עד שאמר "אני מציע שנלך ליראות עם זאת באמת צ'ו ואולי יהיה לה הסבר" הם רצו בחזרה לתוך ההמון שהתחיל והתפזר ומצאו את צ'ו צ'אנג מתהלכת הלוך ושוב והיא די ניראתה מוטרדת, היא לחשה לעצמה "העם הם בסדר? מה קורה עם הארי?" ובידיוק הארי ענה "אנחנו בסדר, והארי כאן" הוא אמר בחיוך, וצ'ו קפצה לחבקו. ולאחר באי רצון חיבקה גם את הרמיוני ורון. "צ'ו! מה את עושה כאן?" שאל הארי וצ'ו ענתה- "חזרתי למשפחה שלי כאן" "במה את עוסקת?" התעניין הארי. "אני פיתחתי כאן עסק לשרביטים" "נייס!" ענה הארי והרמיוני דחפה אותו בכתף כשרצה להתחיל לדבר על עבודתו. "אהם, אהם. תישמעי" אמר בקול סמכותי הארי "הבסיליסק אמר משהו על אדונו,ואנחנו חושדים שקורה משהו" צ'ו חשבה וענתה לבסוף "תוקפות אותנו הרבה מפלצות לאחרונה ו..." היא חשבה לרגע "זהו, אני לא חושבת שיש משהו מיוחד, אולי יש מנהיג לבסילסקים" הארי חשב, מנהיג לבסיליסקים? לא, זה לא נישמע הגיוני, בטוח היא מסתירה משהו. הוא יעדיף לא לישאול לגבי דברים אחרים. אבל את השיחה המביכה הזאת חייבים לסגור אז והוא אמר: "טוב, אז תודה רבה!" היא הסמיקה "ביי!" אמר הארי והיא השיבה "ביי!". "ראיתה איך היא הסמיקה?! ניראה לי יש לה רגשות כלפיך!" "אוי נו באמת" הארי לא רצה לחשוב על כך. עכשיו הוא ראה, מזווית עינו, איש נמלט, ומסתכל עליו. האיש הזכיר את הארי. ממה שהארי הספיק ליראות הוא ראה שלאיש הזה, יש שיער שחור ופרוע כמו שלו. הוא הסתובב אך האיש לא היה שם יותר. "אני חושב שראיתי משהו" אך התחרט על שאמר זאת. הרמיוני התחילה לישאול שאלות שלא היה לא כוח אליהם. אז הוא פשוט התעלם. עכשיו בבטחה הבין שמשהו רע קורה. "לשם" צעק וכולם רצו אחריו. הם ראו מידי פעם את צלליתו החמקמקה אך איבדו אותו המון. לבסוף הם הגיעו למקום חשוך. סמטה. מישהו תפס להארי בכתף, הארי הסתובב כנראה זאת הייתה רק תחושה . אך הוא ראה צל מבעד לשער החורק בקצה הסמטה. הם הגיעו למקום ללא מוצא. "בטח יש מקום שהמקום הזה מוביל אליו" לחש הארי והם התחילו למשש את הלבנים, בחיפוש אחר פתח סודי- לפתע הרמיוני מעדה על אבן בולטת. "ניראה לי שמצאתי" היא אמרה בקול מפוחד. והארי הסיט לאט לאט את האבן, ומבפנים היה..... ***********************************
************************************
************************************
************************************
הארי נשנק הוא פער את פיו ולא האמין למראה עיניו.
YOU ARE READING
הארי פוטר- והסכנה המתעוררת
Fanfictionהמשך שאני וחברה שלי אליה עושות להארי פוטר. השפה טיפה יכולה להיות גבוהה אבל מעניינת. לא תאמינו למראה עיניכם!
