נמאס לי.. נמאס לי להעמיד פנים שהכל בסדר, כי הכל לא בסדראבל אני שונאת לעשות דרמה.. אחד הדברים השנואים עליי..
מה עשיתי? עד שחשבתי שהכל מושלם, הכל מסתבך מחדש..
אני כבר לא יודעת מה אני רוצה להיות ומה כדאי לי להיות, מה לומר ומה לא לומר, עם מי לבלות ועם מי לא, כשאת חברה של כולם ו "שומרת על קשר" עם כולם, איך יש לך זמן להיפגש עם כולם?
זה כיף אבל זה לא, זה מאתגר אבל מעצבן, ואני פשוט לא רגילה שיש לי כל כך הרבה חברות, זה טוב? זה רע?
מצד אחד יש יותר בילויים כיף וצחוקים, אבל גם יותר ריבים ועצבים ולפעמים גם בכי..
שנה שעברה הכל היה שונה.. היו לי 3 חברות איתן הייתי מבלה הייתי רבה עם אחת מהן שתיים היו נגדי ואחת בכלל לא בחרה צד, אבל חשבתם איפה הייתה הנטרלית לפעמים? לפעמים היא חולה וכל מיני דברים כאלה.. ואז מה היה קורה? הייתי לבד בהפסקות..
~~~~~~
מכירות את הדבר שנקרא רגשי?
