אלוהים הוא כלכך מעצבן עם החיוך המתנשא הזה ועיניו שמנסות לקרוא אותי.
השעה הייתה כמעט שש כשחזרתי הביתה וקרני השמש החמות החלו החלו להראות סימני דעיכה - עוד מעט השמש כבר תשקע.
פתחתי את דלת הבית נכנסת אל המבואה החמימה.
״אני בבית״ קראתי אל החלל שלפניי.
״בואי למטבח, הכנתי ארוחת ערב״
צעדתי כיוון המטבח מבחינה בריח האוכל החם.
״מה הכנת?״ שאלתי סקרנית.
״הפתעה״
״אבל אני שונאת הפתעות!״ התלוננתי.
״את זאת את תאהבי״ הוא אמר וגילגלתי את עיניי.
״שרלוט?״
״אה?״
״את יכולה לערוך את השולחן?״
״בטח״ השבתי וניגשתי אל ארונות המטבח.
התחלתי לסדר את הצלחות על השולחן בעוד רטט מלווה בצלצול דגדג בכיס מעילי.
״הלו?״ עניתי בעודי ממשיכה לסדר את השולחן.
״צ׳ארלי! את לא מאמינה!״
״הו היי כריס, אצלי הכל בסדר, תודה ששאלת, איך אצלך?״ הקנטתי אותו.
״אוי נו עזבי שטויות״ הוא אמר וגילגלתי את עיניי.
״אז אתה מתכוון לספר לי במה אני לא מאמינה?״
״כן!״ הוא צעק ״נחשי מה!״
״מה״ צחקקתי.
״ההורים שלי נוסעים לחופשה בסוף שבוע, יש לנו בית ריק!״
״לא״ קטעתי אותו.
״מה לא?״
״אנחנו לא עושים מסיבה״
״מה?! מאיפה הבאת את הרעיון הזה? אנחנו עושים מסיבה ובגדול!״ הוא קרא בהתלהבות.
״כריס!״ יללתי ״אתה לא זוכר מה קרה פעם שעברה?-״
״לא״
״אז להזכירך הבית שלך כמעט נשרף! ההורים שלך עדין כועסים עלינו בגלל זה״
״שטויות הפעם אני יזהר״
״כריס אני לא חושבת שזה רעיון טוב..״
״צ׳ארלי, נו בבקשה! אני אהיה חייב לך״
״אוקיי״ הסכמתי במהירות.
״מעולה!״
״אבל אל תשכח שאתה חייב לי״ קנטרתי אותו.
״שיט״
״יהיה בסדר אל תדאג״
״אלוהים במה הסתבכתי״ הוא מלמל.
״כריס, אני ידבר איתך מאוחר יותר, אבא שלי בדיוק סיים לבשל״
