יש טלטלות בנסיעה לעיר המלך , אנה פוקחת עיניים מהחוסר נעימות, "למה עילפת אותי?" היא שואלת , הוא אמר שלא הייתה לו ברירה , זה שאנחנו מאמינים לא אומר שאני יכול לעשות מה שאני רוצה.
"אנחנו מאמינים ומבינים אותך" כריס מפקד החבורה עונה בתגובה. "האמת שאנחנו חייבים להתוודות בפניכם על משהו , השליט שלנו הוא בעצם השליטה שלנו, אנחנו לוקחים אתכם למלכה שלנו , היא השולטת בממלכה" "באמת?" אנה וגק שאלו בתמיהה. "אין לכם בעיה שמלכה שולטת עליכם?" "ממש לא היא הצילה אותנו, אני מציע לכם לישון שתגיעו לממלכה תקבלו הסבר לכל השאלות וכך נרדמו.
כריס העיר אותם כי הם הגיעו לעיר והם בוודאי ירצו לראות את הכל. הארמון , ארמון כל כלך מפואר שכולו נראה עשוי מזהב ומאבני אודם בוהקות , "וואו זה עוצר נשימה " אנה אמרה. הם הגיעו לפתח הארמון ונכנסו , הארמון נראה יפה אף יותר מבפנים שגגו העגול מזכוכית משקף את השמש בגוונים נהדרים ומיוחדים של אדום, צהוב וזהב. הם הגיעו לחדר המלוכה קדו קידה ושהביטו במלכה השתנקו , היא אמרה "שלום יקיריי" והמטפלת גילתה מיהי.
