-חלק משעמם מאוד ודי קצר, אבל הכרחי להמשך. לא ערוך, סליחה אם יש שגיאות כלשהן, אערוך מאוחר יותר-
המכחיש
חלק 2
"אז, מה איתך?" וויל שאל לאחר מספר דקות של דממה.
הבטתי בו ונאנחתי.
"אתה יודע, אנחנו לא חייבים לעשות את כל זה.. אני פשוט אניח אותך אצל דרק וזהו. סך הכל עשיתי לו טובה ובאתי לאסוף אותך כי הוא לא יכל, זה לא אומר שאנחנו צריכים לנהל שיחה." התגוננתי והבטתי בכביש.
גיחוך ציני נשמע באוזני ואני גלגלתי את עיניי, משיב את מבטי אל הבחור הצנום שישב לצידי.
"ותגיד, מהארון, יצאת כבר?" בהיתי בכביש ובלעתי רוק כשמילים אלו יצאו מהפה שלו.
"תיזהר ממני, וויל." מלמלתי ופניתי שמאלה.
"אני מבין שעדיין לא. יפה. אולי זה באמת לא בשבילך, אולי בכללי בני אדם זה לא בשבילך. אתה בן אדם מרגיז, מי ירצה בכלל להיות אי-"
"למען השם, תסתום את הפה שלך." קטעתי את מלמוליו הרבים, מרגיש את העצבים בגופי בוערים.
"אני לוקח אותך לבר הקרוב ביותר לדירה של דרק, אנחנו נשב שם וברגע שדרק יגיע אני אתחפף משם במהרה בתקווה שזו תהיה הפעם האחרונה שנתראה בחיים האלה." הוספתי וראיתי בזווית העין את חיוכו המתגרה. נאנחתי והמשכתי לנהוג.
"אתה בטוח? לא תפחד שאנסה להתחיל איתך או משהו כזה? אתה נראה הומופוב רצינ-"
"אני לא אגיד את זה שוב פעם, תסתום את הפה שלך פשוט." קטעתי אותו שוב והוא צחק בקול.
"אתה כזה הומו, ג'ייקוב. או הומופוב. או שניהם, רק תבחר אחת מהאופציות. בכל אופן, תודה." התעלמתי מדבריו והרמתי את הטלפון הנייד שלי, מחייג לדרק ופוער את עיניי כאשר הנייד שלי נחטף מידיי.
"זה מסוכן לדבר בזמן נהיגה, ואני לא רוצה לבלות את הדקות האחרונות של חיי עם פוץ שכמוך. אני אדבר איתו." וויליאם אמר והצמיד את המכשיר לאוזנו.
הוא המתין כמה שניות עד שלפתע חיוך התפרס על פניו.
"דר, אני יודע שאתה עסוק, רק רציתי להגיד שאנחנו נוסעים לבר.. איך קוראים לבר ג'ייק?" מלמל.
"צ'סטרפילד." השבתי במהרה ווויליאם המשיך לדבר, בעוד ואני איבדתי עניין בתוכן השיחה והתמקדתי בכביש, מגיע אל החנייה של המקום.
"לפרוטוקול, נסעתי הנה רק בגלל שאני צריך לשתות משהו. שלא תחשוב שזה כי ביקשת." לחשתי כשהחניתי את הרכב.
"בטח, לא חשבתי אחרת." וויל לחש בחיוך מרוצה ואני נאנחתי ויצאתי מהמכונית.
התיישבנו לצד הבר, על הכיסאות הגבוהים בצבע אדום בוהק ביותר.
"אז, מה אתה עושה בחיים?" הבטתי בו וגלגלתי את עיניי, מחזיר את תשומת ליבי אל הברמן.
"מה להביא לכם?" הבחור הברונטי שאל בנחמדות בזמן שהוא מכין משקה כלשהו.
"וויסקי." השבתי במהירות והבטתי בוויל, מחכה לראות מה הבחירה שלו.
"מוחיטו." נחירה נפלטה מפי ולאחר מכן צחקוק די קולני.
"אין בעיה." הברמן לחש והתקדם אל שאר האנשים.
"אתה חתיכת כוסית, הא?" לחשתי בחיוך לעברו של וויל והוא הביט בי בעיניים מכווצות, מכה בבר העשוי עץ בידו שוב ושוב.
"ואתה עכשיו גם קצת עצבני, נכון?" לחשתי שוב, מנסה להוציא אותו מדעתו.
"אני בסדר גמור." הוא השיב ועצר את ידו מלהכות בשולחן שוב, מחייך חיוך מתגרה וגורם לחיוך שלי לרדת.
"עכשיו תענה לי, מה אתה עושה בחיים?" שאל שוב ואני לקחתי את הכוס מידו של הברמן, ממלמל תודה.
"אנחנו לא בדייט, אתה יודע. מה זה משנה לך מה אני עושה בחיים." השבתי ולגמתי מהמשקה הצורב.
"אתה כזה תוקפני, ג'ייק, תשתחרר אני לא מנסה להיכנס איתך למיטה. אני סך הכל מנסה לנהל שיחה עד שדרק יגיע. חתיכת בן אדם לא נחמד.." צחקקתי ולגמתי שוב, מרגיש את גרוני בוער.
"אני לומד משפטים." השבתי והבטתי בעיניו.
"משפטים? ברצינות?" שאל ואני הנהנתי, מזיז מעט את המשקה בכוס.
וויל לגם מהמשקה הנשי שלו ואני חייכתי.
"חשבתי שאתה שונא את זה, את כל השחיתויות והחרא שיש בבתי המשפט.. מה גרם לך ללמוד דווקא את מה שאתה הכי לא מתחבר אליו?" השפלתי את מבטי ונשמתי.
"אני מאוד מתחבר לזה, וזה מה שרציתי לעשות אז הלכתי אחרי הרצונות שלי ויישמתי אותם." השבתי והוא גיחך בציניות.
"אתה מתכוון שהלכת אחרי הרצונות של אביך ולא יישמת את הרצונות האישיים שלך, כן?" ליקקתי את שפתיי, מאזין לדבריו "אל תשקר, זה הרי ידוע לי שאביך תמיד רצה שתלמד משפטים ואתה לא רצית את זה, רצית לעסוק במה שאתה אוהב, מוז-"
"אולי תספר לי מה אתה עושה בחיים?" קטעתי אותו ובלעתי רוק התאפקתי שלא לתקוף אותו שוב.
"אז אתה בוחר להכחיש את זה, הא? הבנתי." מלמל וענה לעצמו.
"המטרה כרגע היא תואר ראשון בפסיכולוגיה." ענה לשאלתי ואני הבטתי בו, בוחן את פניו בקפידה.
"וזה למה אני בטוח שאתה מכחיש. יותר פשוט לי לקרוא אותך, אתה יודע.." בלעתי רוק כשהוא דיבר ונשמתי נשימה עמוקה.
"אז אתה מאפשר לעצמך לחקור אותי ככה? כי אתה בטוח שתוכל לנתח את האופי שלי בגלל שאתה עושה תואר בפסיכולוגיה? אתה מוזמן לקפוץ לי וויל." אמרתי ולגמתי בשלוק את כל מה שנשאר בכוס שלי, מבקש מהברמן כוס נוספת.
"איך אתה מתכוון לחזור הביתה?" וויל שאל ואני הבטתי בו.
"אני אקח מונית, דרק ייקח אותי, אתה תנהג. יש כמה אופציות, אבחר אחת מהן כשהרגע יגיע. בינתיים תניח לי ליהנות מהרגע, ווילי.."
20.04
