Red Hot Chili Peppers - Under The Bridge
חֲבֵרוּת
חלק 2
"מ- מה?" פלטתי ובלעתי רוק.
"ששמעת. אתה לגמרי נופל בשבילו." הכריזה בביטחון ואני השפלתי את מבטי.
"את מדברת שטויות, דיינה." אמרתי וחזרתי להביט בה, מבחין בחיוך הגדול שהיה על פנייה.
"למה את מחייכת?" שאלתי והיא רק חייכה חיוך גדול יותר.
"כי זה נחמד לראות אותך סוף כל סוף מתאהב במישה-"
"אני לא פאקינג מתאהב באף אחד." קטעתי אותה בטון מעט כעוס ונשמתי נשימה עמוקה.
"השלב הראשון, הכחשה." הכריזה ואני כיווצתי את עיניי בבלבול.
"חמשת שלבי האבל. אצלך זה חמשת שלבי האהבה. אני אגלה לך שבסוף אתה תקבל את עצמך ואת זה שאתה מתאהב ב-"
"דיינה. אין כזה דבר אהבה, את יודעת שאני לא מאמין ברגשות דביליים אז תפסיקי לזיין לי את המוח." קטעתי אותה שוב והיא צחקקה.
"זה כל כך חמוד שהוא יהיה זה שיגרום לך להאמין באהבה שוב." לחשה ואני פשוט בהיתי בעינייה.
"הוא לא יגרום לי לשום דבר. הוא החבר הכי טוב שלי, למען השם." רטנתי והיא גלגלה את עיניה.
"ראיתי איך אתה מביט בו, ג'ייס. אחרי שעשיתם אהבה הכל השתנה. אתה לא מבחין בכך שאת-"
"עשינו אהבה?" זקפתי את גבותיי והיא גלגלה את עינייה שוב.
"אני צריכה לדבר עם סקיילר." בהיתי בה במבט נוקב.
"על מה כבר תדברי איתו?" שאלתי והיא נעמדה מהכיסא בו ישבה.
"זה לא עניינך." השיבה בקצרה וניגשה אל הדלת של חדרי.
"דיי, תיזהרי להגיד לו משהו לא במקום." צעקתי לעברה.
"ביי, ג'ייס." לחשה בקול מתגרה וסגרה את הדלת אחריה.
פלטתי נשיפה ארוכה והעברתי את ידי בשיערי.
"ג'ייסון? האוכל מוכן, כולם כבר כאן. תזיז את התחת שלך ותגיע הנה!" קולה של דיינה נשמע ואני קמתי מהמיטה שלי והתהלכתי אל מחוץ לחדרי, עד גרם המדרגות.