פרסי ג'קסון-בנה של ניקס

פרק 5-אני שונא את המקום הזה

הערת כותב:
זאוס והרה הורידו את ברכותיהם מפרסי, והסטיה הוכרחה גם לעשות כן, אז אל תצפו ליחס חם ואוהב מהם.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
נקודת מבט-פרסי
אין כמו להתעורר מאזעקת חירום שמסמנת תקיפה במקום השנוא ביותר עליך עלי אדמות. שימו לב לציניות.
אחרי ההתפרצות הקטנה שלי הבוקר, הלכתי לישון-פחות זמן לבזבז אם החצויים המטופשים.
כמו שכנראה כבר הבנתם- התעוררתי מאזעקה שמסמלת שהמחנה תחת תקיפה ולא מעט אחרי זה שמעתי גם צרחות של חצויים לא מנוסים. יצאתי החוצה עם החרמש שלי ברוגע והלכתי לכיוון גבולות המחנה, שם היה אפשר לראות צבא של משהו כמו 2500 מפלצות מכל הסוגים-אפילו ראש בקר (המינוטאור) וההידרה היו שם-שמובל על ידי חברי הטוב, היפריון העץ ( :] ).
נקודת מבט-כללית
"חצויים! שימו לב! לא חייב להיות פה קרב!
אני נשבע על נהר הסטיקס בשם כל הטיטאנים, הענקים, גאיה וצבאותינו שכל חצוי שברגע זה יצטרף לשורותינו לא ייפגע על ידינו!" איך שסיים את הצעתו כ-20 חצויים שנראו צעירים רצו אליו ונשבעו אמונים לגאיה.
"אם כן", המשיך טיטאן המזרח, "לתקוף!" וצבא המפלצות תקף את החצויים המשותקים. כל החצויים-מנוסים או לא-לא הספיקו להגיב, בהפתעה מוחלטת מהבגידה של 20 מחבריהם, אומנם לא קרוב לעשירית מהמחנה אבל זה רק הראה להם באיזו קלות חבריהם הקרובים ביותר עוזבים אותם.
רק אומגה לא הושפע מהבגידה והסתער לקרב-מול אלפי מפלצות ומעט חצויים.
נקודת מבט-ניקו די אנג'לו (לא צפיתם את זה)
כשהתעוררתי מהשוק ראיתי עוד משהו שהשאיר אותי בשוק-אומגה, משמיד חצויים בוגדניים ומפלצות על ימין ועל שמאל. נותרו רק עוד כ-100 מפלצות ואף לא חצוי בוגדני אחד ואומגה נראה כאילו הוא רק התחיל. עם חיוך שהרעיד את כולנו מפחד, הוא הרים את ידיו והצל של כל מפלצת תקף אותה, עד שכל מה שנותר מהצבא היה היפריון המופתע.
"זה כל מה שיש לך?", התגרה בו אומגה, כולנו חשבנו שלצאת מזה לא יהיה קל-להתגרות בטיטאן זה לא בדיוק מעשה חכם, אבל היפריון נראה עוד יותר מזועזע כאילו הבנה כלשהי הכתה בו, "פ..פ..פר-" הוא נקטע על ידי קרן של אור טהור שנשלחה מכף ידו של אומגה והרגה אותו במקום.
ברגע שיצאנו מהמצב של השוק, כמעט כולם צעקו "איך אתה מעז להרוג את אחינו! בוגד!"
אומגה ענה באותו קול קר ומונוטוני, "אני לא מי שנשבע אמונים לגאיה,נכון? אני למעשה, השמדתי כרגע צבא שלם וטיטאן בשבילכם כאשר כל מה שאתם עשיתם, תקנו אותי אם אני טועה, זה לעמוד פה עם הלסתות שלכם על הרצפה. פתטי."
נקודת מבט-זאוס
כולנו (האלים האולימפיים) צפינו במתקפה על מחנה החצויים, ויהיה מיותר להגיד כמה התרשמו מהצגתו הקטנה של אומגה, "הרמס, הבא את המער אליי" אמרתי, תוך כמה דקות הרמס חזר בידיים רקות ואמר "אומגה אמר שהוא יבוא עוד מעט, הוא משחיז את החרמש שלו." נדרשו הרבה מחשבות טובות מהצד שלי כדי למנוע את הזעם על חוסר הכבוד המשווע של הילד, לאחר עוד כמה דקות ארוכות של המתנה, יצא מהצללים הנער והפעם-עם גלימה מלכותית וכתר יפהיפה על ראשו, "מה אתם רוצים?" הוא פנה אלינו בכל סמכותי שמשום מה נתן לי הדחף להשתחוות בפניו, "היינו רוצים לדעת אם אתה מעוניין לאמן את ילדינו במחנה, ראינו כמה מיומן אתה ולא יכולנו אלא שלחשוב שאין יותר טוב ממך למשימה" נדמה היה שהוא חושב על זה ולפתע, הוא זינק אל הצללים וחזר תוך שנייה עם מה שנראה כמו מסמך, "זה חוזה האימונים שלי, עם לוח זמנים תואם את תוכנית האימונים שלי..כמו שאתם רואים, צפיתי שתבקשו ממני את זה והכנתי הכל מסודר, בנוסף, אני מצפה לשכר של 10 דרכמות לשעת עבודה."
כולנו חתמנו על החוזה, "אם יש משהו נוסף תבקשו עכשיו" להפתעתנו, ארטמיס פנתה אליו-"אם הציידות יהיו שם אבקש ממך להוסיף אותן בשעה נוספת, אני אוסיף לך 30 דרכמות על כל שעה שתאמן אותן בנפרד" הוא פתח את פיו לענות אבל היא קטעה אותו "אל תדאג, איידע אותן לגבי זה ואדאג שייתחסו אליך בהתאם."
הוא הנהן ושוב זינק אל הצללים וחזר אל המחנה.
.
.
.
.
לאחר שבוע
נקודת מבט-אנבת'
לפני שבוע, כשאומגה פנה אל כולנו וחילק לכל ראש ביתן מערכת שעות של אימונים, חשבתי שאין סיכוי שמה שהוא ייתן לנו ייתקרב לאתגר בשבילנו, אחרי הכל, רובנו היינו לפחות במלחמה אחת.
כמה טעיתי.
האימונים שלו היו הדבר הקשה ביותר שראיתי בחיים, ואני נשבעת שהוא האט אותנו עם כוחות הזמן שלו כדי שנעבוד קשה יותר.
איך אני יודעת על כוחות הזמן האלו? פשוט מאוד, הוא סיפר לנו על כוחותיו.
עם כל התלונות והקשיים, האימונים הללו בהחלט השתלמו וכולנו ידענו עכשיו להילחם בלפחות שלושה נשקים שונים, ולעמוד בתנאי קרב קשים ביותר.
עכשיו לכולם במחנה בערך יש איזשהו כבוד-כנראה נובע מפחד-כלפי אומגה, אפילו תומאס נחרד מהאפשרות שהוא יתקוף אותו.
לאומגה יש שולחן נפרד בקצה אולם האוכל אבל הוא כמעט תמיד לא אוכל שם, גם לא ישן בביתן שלו, באופן כללי אם הוא לא באימונים הוא תמיד רחוק איפשהו בעולם.
כעבור יום
נקודת מבט-כללית
נער לבוש בגדי קרב שחורים הסתובב ליד עץ אלון שעמד בודד על גבעה. הנער הביט במבט קפוא של זעם שקט על מחנה שנראה כמו כל מחנה קיץ תמים-אם מתעלמים מזירת הקרב, הנפחייה, והסאטירים והנימפות.
לפתע, דמות גבוהה ושרירית יצאה מהצללים, "זה הזמן שתבקר את האורקל, פרסי" מבטו של הנער רק ניהיה יותר קר-אם אפשרי בכלל-והוא  אמר "אמרתי לך לא לפנות אלי בשם הזה, ובנוגע לעניין האורקל-אני מוכן"
בחדר המלחמה
(אותה נקודת מבט-כללית)
במילה אחת-המולה. זאת הייתה המילה המדויקת ביותר כנראה לתאר את מה שהלך שם, קלאריס לה רו-ראש ביתן ארס-צעקה ודפקה עם סכינה על שולחן הפינג פונג, אנבת' צ'ייס-ראש ביתן אתנה-צעקה באותו הווליום והצביעה באלימות על מפה. הן התווכחו, כרגיל, על איפה להציב שומרים במחנה ובאילו שעות, זה עד שאותו הנער ממקודם-אומגה-נכנס ואמר "אני זקוק לרייצ'ל אליזבת דר, האם היא כאן?" הנערה קמה ממקומה והרימה את ידה, מבט שואל על פניה, "מה אתה צריך?" שאלה.
הוא רק ספר עד 5 עם אצבעותיו ולפתע ענן ירוק יצא מפיה של אדומת השיער.
    הלוחם של שעות היממה
          יצא למלחמה
     עם בן מוות, בת חוכמה
           וכל שאר השבעה
         כדי לנצח את כל הזמן
          להביס האלה שצבאה בגן
              בארץ האיטלקית
                 הבחירה בידו
                להציל או להשמיד
                  את בני עמו.
נקודת מבט-אנבת'
הנבואה נשמעה גדולה וחשובה יותר מכל מה ששמעתי עד כה, ואפילו אומגה נראה מזועזע, אבל כנראה רק בגלל שהוא צריך לצאת למסע עם עוד חצויים.
"אוקיי", אמרתי, " 'הלוחם של שעות היממה' זה כנראה אומגה, הוא בכל זאת האלוף של ניקס והמרה-אלות הלילה והיום.
'בן המוות ובת החוכמה' אלו כנראה אני וניקו
'וכל שאר השבעה' זה כנראה ג'ייסון, פייפר, הייזל, פרנק וליאו.
'כדי לנצח את כל הזמן' זה כנראה מדבר על קרונוס, הוא טיטאן הזמן.
'להביס האלה שצבאה בגן' המממ..לא עולה לי כלום." שקט סרר לרגע בחדר עד שאומגה פצה פיו "האלה-זה כנראה גאיה, אנחנו או האלים לא יודעים כלום על עוד אלה שיכולה להיות לאיום, 'צבאה בגן' כנראה אומר שנאבק בגן של ההספרידות-הארץ האיטלקית זה או איפה שביאנקה די אנג'לו נהרגה-מה שלא נשמע הגיוני,גם היא מאיטליה-או שמתכוונים לקליפורניה, שם שוכן גן ההספרידות ושם גם היה בעבר שוכן מחנה יופיטר ורומא החדשה, רומא-איטליה.
כל שאר השורות מתכוונות כנראה אליי כי אני היחיד שמזכירים בנבואה" ועם המילים הללו, הוא עזב את חדר המלחמה.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
מה קורה? טוב, מקווה שזה פיצוי הוגן-שני פרקים ביום אחד, מקווה שאלו לא פרקים מאכזבים. דרך אגב, אני המצאתי את הנבואה אז תאמרו מה דעתכם.
יאללה ביי.