פרסי ג'קסון-בנה של ניקס

פרק 5 האמיתי (פרק קודם היה 4)

      ובו אומגה כמעט משמיד את הארגו 3

נקודת מבט-אומגה
אני כועס. סליחה, אני זועם. אני לא מאמין ששלושת הזקנות הבלות האלה הוסיפו אותי לעוד נבואה בשביל נחורבה הזאת מחנה החצויים. ועוד איפה שזואי מתה והרמתי את השמיים-כל כך הרבה זכרונות שאולי יחשפו את זהותי. למזלי הצלחתי איכשהו לגרום לחצויים לפחוד ממני את לרמה שהם מתרחקים ממני ככל האפשר. חוץ מאנבת', החטטנית הזאת, לא משנה מה אומר לה-היא תמיד תמשיך לנסות לגלות עליי דברים. זה כל כך מתסכל! "אומגה..אומגה..אומגה!" שמעתי מישהו צועק, "מה?", כנראה הייתי שקוע מידי במחשבות..רגע, "איפה אני?" שאלתי, ליאו זרח בגאווה, "זאת, כמובן, הארגו 3, הספינה החדשה שבניתי!"....לפתע פניו נפלו, הממ, כנראה שציפה ממני לאיזשהי תגובה, אוקיי, בואו נראה...אהא! "ראיתי יותר טוב" אמרתי בטון משועמם ופניתי ללכת לסיפון. "היי אומגה! מה הבעיה שלך!? אתה יודע שהבחור עבד על זה במשך שנתיים שלמות!? זה היה פרויקט אדיר ואתה פשוט בא ואומר לו שיש יותר טובות? לא יכולות לצאת מילים נחמדות מהפה המטונף הזה שלך?" שמעתי את, להפתעתי, פרנק אומר..ממתי הוא מגן על ליאו. נו טוב, "אם יש משהו שאני לא זה שני דברים-מטונף זה אחד מהם, אז אני מציע שתשמור על פיך, והשני זה שקרן. לא אכפת לי כמה זמן הוא עבד על הספינה, איפה שהתאמנתי אצל הפטרונים שלי יש ספינות בגודל של חדר הכס באולימפוס." קבעתי בקול צונן. בדיוק כשפניתי ללכת הרגשתי זוג ידיים מחזיקות אותי מאחורה ועוד זוג מחזיג את רגליי. "ג'ייסון ופרנק, תשחררו אותי עכשיו אם אתם יודעים מה טוב לפסל הקטן של חבר האש שלכם ולכם." הם ממש מתחילים לעצבן אותי, "תתנצל בפניו ותתנהג בהתאם לקבוצה ואז נשחרר אותך" אמר ג'ייסון. אוקיי... לנשום,לנשוף,לנשום,לנשו-לעזאזל עם זה!
בום! לפתע נשמע פיצוץ מחדר המנועים, כולם התסכלו עליי בשילוב של פליאה,גועל וכעס וליאו נראה כמעט שבור ורץ מהר לראות מה קורה שם.
"אל תסתכלו עליי, אני הזהרתי אתכם" אמרתי, שומר על ההבעה והקול הצוננים, ופניתי-שוב פעם-ללכת משם.
מעבר זמן-בעוד כמה שעות-הארגו 3 כבר באוויר
.
.
נקודת מבט-כללית-ג'ייסון כזה
ג'ייסון הרגיש כאילו מישהו הכה אותו עם ברק ( :] ), האומגה הזה כל יום הוכיח לכולם שהוא הכי חזק ומי שמתקרב אליו הולך לסבול. הוא כבר הסביר להם על כוחותיו-אור,אפלה,זמן,אש,מים,אוויר,אדמה. יש לו שליטה בזמן די גבוהה כי אין עוד יצורים אלוהיים ששולטים בו חוץ מקרונוס, בכל שאר הדברים יש לו שליטה בינונית.
יהיה מיותר להגיד שזה הפחיד את כולם שם עד תנתוס (עד מוות כאילו..הבנתם?לא?) וזה עוד אחד מהדברים שהעיקו לו, הם אמורים להיות קבוצה לא? אתה לא יכול להיות בקבוצה כשכולם מפחדים בחבר קבוצה אחד, למעשה, ג'ייסון משוכנע שאפילו חלק מהאלים מפחדים ממנו.
צופר האוכל החדש שליאו התקין צפצף, מה שסימן ארוחת ערב.
ג'ייסון יצא מחדרו והלך לכיוון חדר האוכל, ומה שהוא ראה שם היה הדבר הכי פחות צפוי שהוא יכל לחשוב עליו, שם ישב אומגה, עם חיוך חברותי על הפנים, עם אוכל מכל הסוגים מולו, "מסתבר שבוב הבנאי פה שכח להביא צלחות ממחנה החצויים אז בישלתי לנו משהו" לפני שהספקתי להגיב " 'מגה, מה קורה? אני רואה שהצלחת לבשל פה!המממ..הריח יותר טוב מהמטבח של הסטיה עצמה!" הופתעתי אפילו יותר לשמוע את ליאו אומר את זה, ולא הרבה אחרי, נותן לאומגה כיף. כנראה שלא רק אני היחיד שהופתע פה כי כל השאר שכבר הגיעו נראו כאילו הלסתות שלהם עוד מעט יגעו בגאיה (רצפה, אדמה, גאיה, עדיין לא הבנתם?)
"טוב נו, אז למה אתם מחכים!? תאכלו!"
לא היינו צריכים הזמנה נוספת, כולנו ישבנו והתחלנו לאכול ותנו לי לומר לכם משהו-קחו את אליסיום, תוסיפו את המאכל שאתם הכח אוהבים, וכל זה תכפילו פי 1000 בהרגשה הטובה, ואולי תגיעו לרמה של הבישול של אומגה.
לשם שינוי, הרגשתי שאנחנו קבוצה אחת מאוחדת ושאומגה לא עומד להתפרץ על אף אחד בזמן הקרוב..

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
פרק קצר אבל לא נחתה עליי ההשראה אז...מקווה שיספק-רק רציתי להבהיר דברים, להזכיר דברים ולעשות כל מיני דברים קטנים טכניים בפרק הזה אז...
דעתכם בתגובות ^_^