פרולוג - הטיפה הכחולה

5K 245 124
                                    

הבזקי המצלמות המסנוורים גרמו לאדם לצמצם את עיניו. הוא היה קצת המום מכל תשומת הלב שהוענקה לו בפתאומיות. למען האמת, הוא לא זכר דבר; במיוחד לא איך הוא הגיע לשם, איך הוא מצא את עצמו לבוש בחליפה כזאת איכותית (כלומר, היה אפשר לחשוב שהוא לובש קטיפה. מה לעזאזל עם הבד הזה? הוא היה כזה נעים למגע) ובטח שלא איך הוא היה באמצע ריאיון על... חיי המין שלו, מכל הדברים בעולם.

איך זה קורה? כלומר, כמה אנשים מגיעים למצב הזה בחיים שלהם?

"הייתי אומרת שבמבט אחורה על מערכת היחסים שלכם," עיניו היו מרוכזות להפליא על החיוך של המראיינת; זה היה החיוך הכי צחור שראה מחייו, כל כך מושלם שזה היה אפילו מחשיד מעט. "זה ממש נראה כמו סיפור סינדרלה לא קטן, לא?"

"סיפור סינדרלה? בטח," אדם נחר בבוז, אבל בפנים, הוא לא הצליח לשלוט בכלל על הפה שלו. "אם סינדרלה איבדה את הבתולים שלה בגיל שש עשרה לשני בחורים, הפיה הסנדקית היא סרסור ג'ינג'י ומושא האהבה הוא סוציופת חסר כל תואר אפקטיבי שעוזר לו בחיים, בטח."

מה הוא אומר? זה ריאיון! למה הוא מחייך? יש מצלמות מסביב! מה לעזאזל עם הסצנה המוזרה הזאת? למה הריאיון מתעסק בחיי המין שלו, לכל הרוחות?

כשהמראיינת פתחה את פיה שוב בכוונה לשוב ולדבר, הראייה של אדם התערפלה. זה כאילו העיניים שלו שבקו לפתע ופסקו מלתפקד. זה גרם למיגרנה פתאומית שגרמה לו להתכווץ במקומו ולהימתח אחורנית עד שיכל להרגיש לפתע את הגוף החם שהיה שכוב לנגדו ואת ארבע הזרועות שנמתחו לאורך גופו, מסביב לגבו ובטנו לחלופין.

...ארבע.

המ. זה היה חשוד קצת, לא?

הוא שאף אוויר בחדות ועיניו נפקחו באחת רק כדי להיתקל ברעמה ג'ינג'ית שממש ונדחפה היישר בפניו. הרעמה המדוברת החזירה אותו היישר אל המציאות; הנה הוא היה, בין שני האנשים שהוא הרגיש איתם הכי בטוח בעולם.

ואז העובדה הכתה ישירות בפניו; הוא חלם. המוח המטורף שלו החליט להקריץ את הסיטואציה ההזויה הזאת... זה היה יפהפה. כל הכבוד, מוח. הוא חשב בינו לבין עצמו.

עיניו התפקסו על יואב, שהיה שכוב למולו, ישן שנת ישרים גמורה. החזה שלו עלה וירד בקצב קבוע ומרגיע ומפיו יצאו קולות נשימה עדינים.

ו...אדם ניסה לחשוב כמו שצריך.

זה היה...

טוב, זה היה, ללא צל של ספק, החלום הכי מוזר שהיה לאדם זה זמן מה.

הוא העיף מבט אחרון לעבר יואב לפני שהחזיר אותו אל בן מהצד שני; בדומה אל יואב, גם הוא שנת ישרים, השיער שלו גם כן היה מבולגן מהרגיל והשווה לו מראה שגרם לו להיראות צעיר יותר מכפי שנטה להיראות בדרך כלל. יואב, שנטה לחייך בדרך כלל, נראה ממש מוזר ללא אחד שמרוח לכל הפנים שלו. בן, שהיה רציני יותר בהבעותיו, נראה רגוע יותר.

אדם נאנח וחזר להישכב, רפה בין הגופים החמימים של שניהם.

חיוך קטן לא יכל שלא להימרח על פניו. טוב, זאת הייתה אשמתו, סך הכל.

כן... ברגע שהתערב עם שני אלה זה היה כאילו הוא התחנן בפני העולם להעניק לו חלומות מוזרים.

שגוי (BoyXBoyXBoy)Where stories live. Discover now