לפני יומיים בערך נסעתי לחוג שלי באוטובוס, ואז איזהשהוא נער עלה והתיישב מולי. אמרתי לעצמי, סבבה... מאחורה האור לא עובד, שישב. מה אכפת לי.
ואז קלטתי שהו בוהה בי. פשוט מסתכל עליי במבט שלא הצלחתי לפענח.
אחרי ארבע תחנות בערך הייתי צריכה לרדת, אז קמתי ועברתי ליד הדלת האחורית. הייתי בטלפון ואז שמתי לב שהנער הזה פשוט עשה סיבוב של 180 מעלות והמשיך להסתכל עלי. אין לי מושג למה, וזה ממש מעצבן שמסתכלים עלי, זה מרגיש לי בלתי נסבל.
אם אי פעם תראו אותי, אל תבהו בי. בכלל.
YOU ARE READING
Just a Monster and It's Problems
Randomאני חושבת שזה יהיה ספר חפירות, עם דברים מעצבנים שקורים לי עם בני אדם. רק לציין, אני לא אנושית, אני חתיכת מפלצת שלא מהעולם הזה (פשוטו כמשמעו).
