טוב, אני אגיד את זה ככה, אני כבר המון זמן רוצה לעשות גאלח בצד אחד של הראש. לא חצי ראש קצוץ, אלא לעשות שביל על הצד ואז את החלק הקטן יותר לגזור לקצוץ. ההורים שלי סבבה עם זה... אמא שלי חושבת שזה מגניב וגם דודה שלי עשתה כזה בחופש הגדול, אחרי שצבעתי את השיער.
בכל אופן, היום הגעתי לבית ספר כשיש לי שביל בצד אבל לא גזרתי עדיין אף שערה מהראש שלי. הגעתי בבוקר וקיבלתי מחמאות מיחסית הרבה ילדים שזה מחמיא לי, ושאני צריכה להפוך את זה לקבוע. זה באמת היה ממש נחמד מצידם... לא שאלתי אף אחד מה הוא או היא חושבים על מה שעשיתי לשיער, אלא פשוט ראו אותי ילדים שמכירים אותי ואמרו לי דברים כמו "וואו מה שעשית לשיער שלך נראה ממש יפה, תלכי ככה עוד הרבה" או "זה ממש מתאים לך! את נראית שונה אבל זה מחמיא". היו ילדים ששאלו אותי למה עשיתי את זה, ועניתי שהייתי צריכה שינוי כלשהו. אחר כך או שהם פשוט הנהנו והמשיכו או שזרקו איזו מחמאה.
היום לא הייתי בכיתה שלי בכלל. בתור פשצית הייתי צריכה להעביר הדרכות לכיתות בבית הספר, ככה שיצא שלא נכנסתי לכיתה בכלל. השעה האחרונה הייתה שעת חינוך של חצי כיתה. נכנסתי קצת באיחור אבל זה לא מה שמשנה. איך שנכנסתי, התיישבתי ליד מישהי שהיא חברה יחסית טובה שלי (עלינו לחטיבה ביחד מהיסודי, נקרא לה נועה) והיא פשוט אמרה לי בפרצוף, בלי לנסות לעדן את זה או משהו, "זה מכוער עלייך. תחזירי את השביל באמצע, באמת שזה לא יפה לך".אוקיי ילדה, בואי נרגיע.... סליחה, אבל, אני שאלתי אותך מה את חושבת?? אני ביקשתי את דעתך על משהו שקשור אליי או משהו בכללי?????!
מי את פאקינג חושבת שאת שפשוט תבואי מולי ומול חצי כיתה של ילדים ותגידי כזה דבר?!?!אני כן מעריכה על הכנות, על זה אני לא יכולה להתווכח. אבל.... הטון שהיה לה כשהיא אמרה את זה... הוא נשמע כל כך שטני, עוין כזה... אפילו מתנשא.
לא אמרתי ולא הראיתי שזה מפריע לי. אמרתי סבבה, לא עניינך מה אני עושה בשיער שלי והמשכתי בחיים.
אחר כך חברה אחרת שלי (שדווקא לא הגיבה על זה בכלל ואני מודה לה על זה, לה נקרא גבריאלה) שאלה אם אני עשיתי את זה בתור 'הכנה' לתספורת שאני מתכננת לעשות.
אמרתי לה שלא רק, אבל זו כן אחת הסיבות. וכמובן שנועה הייתה חייבת להתערב... - היא כבר ידעה על הרעיון שהיה לי לגבי השיער יכל הזמן ניסתה להוריד אותי מזה - פתאום קפצה והתחילה לצעוק "מה את חושבת לעצמך י'מטומטמת!!!! את תהרסו לעצמך את הילדות, את מתבגרת מהר מידי, זה הדבר הכי מכוער שבחורה יכולה לעשות לעצמה!! מה עובר לך בראש? איך ההורים שלך מרשים לך לעשות כזה דבר??!" ועוד דברים בסגנון.
פה כבר לא יכולתי לרסן את הכעס שלי. בואי אני אגיד לך משהו נועה... לא אכפת לי מה את חושבת ולא אכפת לי כמה מכוער את חושבת שזה יראה, אני עושה את מה שאני רוצה ואת מה שאני רואה לנכון. אז אם אני החלטתי שדבר כזה יראה עליי יפה, אני אעשה אותו, כי אני רוצה את זה וכי אני חושבת שזה יחמיא לי. אם לך זה לא מתאים אל תעשי את זה. אני לא ביקשתי ממך את הדעה שלך או כל דבר אחר בנושא. את יכולה לחשוב מה שאת רוצה, אבל זה לא אומר שאת יכולה להגיד אותו. עם כל הכבוד (שכרגע נושק לרצפה) אין לך שום זכות ואני לא אתן לך לדבר עליי ככה או על דברים שאני מחליטה לעשות. אני אוהבת את מה שאני עושה אני באמת חושבת שזה יחמיא לי, ובאמת שלא אכפת לי מה אחרים חושבים על זה. את מוזמנת לדחוף את הדעות שלך עמוק עמוק עמוק לאחוריים שלך. אז תודה ולא תודה על הדעה הלא נחמדה והלא תומכת בכלל שלך, אני אוותר עליה ואמשיך בחיים שלי בשקט. תודה לך.זה ממש מעצבן אותי שאנשים לא מסוגלים לכבד את הרצונות של אחרים, או אפילו את דרך החיים שלהם.... מה אכפת לכם אם הבנאדם גיי? מה אכפת לכם מה היא עשתה לשיער שלה, איך היא מתלבשת, שהוא שם לק ומתאפר....
תלמדו לכבד אחרים, זה לא כל כך מסובך...
___●♧ותודה שקראתם (אם קראתם) את כל החפירה שלי. שבוע טוב אנשימים♧●___
YOU ARE READING
Just a Monster and It's Problems
Aléatoireאני חושבת שזה יהיה ספר חפירות, עם דברים מעצבנים שקורים לי עם בני אדם. רק לציין, אני לא אנושית, אני חתיכת מפלצת שלא מהעולם הזה (פשוטו כמשמעו).