עוד שיר אחד קטן

אף אחד לא שומע

אני חושבת, "עזרה"
אבל אף אחד לא שומע
אני משדרת "תעזרו לי"
אף אחד לא רואה.

אני דועכת מיום ליום.
אני מנסה שלא.
אני מנסה לקום, להמשיך.
החיוך המזויף נהיה מזויף אפילו יותר.

"את צריכה עזרה?" הם שואלים
"לא" אני אומרת.
והם הולכים, כי לא באמת אכפת להם.
מצפון זה דבר מעיק.
הם גם ככה לא יבינו.

אני צורחת "תעזרו לי!!!!"
למה אף אחד לא מקשיב?!
אני נופלת
ונופלת.
וכואב לי.
"תעזרו לי" אני לוחשת.
דמעות חונקות אותי כמו נחשים.
ועדיין
אף
אחד
לא
יודע
או מקשיב
או
שומע.