"אוקיי" אמרתי לעצמי. "תחזרי על מה שאת אומרת מהתחלה. והפעם שזה יישמע טוב, ולא כאילו זה כניסה לאזקאבאן."
"טוב. אמממ...כן. בסדר. היי. כן. אממ... אני אוהבת אותך. השאלה היא האם זה הדדי בינינו?"
אוף, זה נשמע כושל כל פעם מחדש. וברור שלא יהיה לי אומץ לומר את זה. למה שאני אגיד את זה בכלל? הרי ברור שאני אתחיל לגמגם ובסוף אברח ואצא מטומטמת. אבל לא אכפת לי. אני עדיין אוהבת אותו. אני אמשיך לאהוב אותו. אני אתגבר באיזשהו שלב. אבל אני לא רוצה. כיף לי לאהוב אותו. כיף לי. ואני דואגת לו ואוהבת אותו מאוד, ואם משהו רע ייקרה לו אני אשתגע. אני לא רוצה להתגבר עליו.אבל הספק שמכרסם בי מבפנים זה האם הוא אוהב אותי בחזרה?
YOU ARE READING
עוד שיר אחד קטן
Şiirזה לא סיפור. זה קטעים שאני מעלה כל יומיים לפי המצב רוח. רוצים סיפור? יש לי כזה. הוא לא כאן. לא נכתב מטעמי דת או משהו. הכול דעה והשקפה אישית שלי. תהנו.