חיה על הקצה

פרק 5- דם.

...ואז פתאום ראיתי חיה כלשהי ביער ופשוט הסתערתי עליה, ושתיתי את דמה כאילו היא הייתה הדבר היחיד שראיתי אי פעם. סיימתי לשתות מדמה והתחלתי לראות ברור יותר. מה עשיתי? אמרתי לעצמי והסתכלתי על החיה שהיא אייל שכוב מת על הרצפה. היו לי פתאום ניבים במקום שיניים ומבט של רצח בעיניים. הרגשתי כל כך רע. למה עשיתי את זה??
ניגבתי את הדם מפניי, והחלטתי לחזור הביתה, שקועה בשוק טוטלי ממה שקרה הרגע. דפקתי בדלת, אמא שלי פתחה לי וחיבקה אותי חזק כאילו שלא ראתה אותי שנים.
"לאן נעלמת??כל כך דאגתי לך..כל כך חיפשתי אותך.."
"אני מצטערת אמא אני לא אברח יותר אני מבטיחה" אמרתי לאימי
הלכתי לחדרי התיישבתי על המיטה ועשיתי שיחה לתבל וברנרדו
"שומעים?" אמרתי להם.
"מה יש?" אמרו תבל וברנרדו יחדיו
"אני חייבת להיפגש איתכם דחוף!!"אמרתי להם
"שבע בארומה?" שאלה תבל
"סבבה" אמרנו אני וברנרדו יחדיו.
אני הייתי כל כך בשוק ממה שקרה עכשיו, שאני באמת לא ידעתי מה לעשות עם עצמי, ואיך לעזעזאל אני בכלל הולכת לספר להם את זה??שהפכתי למשהו אחר??שהפכתי ל...ערפדית??
הלכתי לארומה בערב(אחרי הרבה זמן מאז שחזרתי הביתה) ולא הרגשתי טוב. הייתי צמאה, אז הלכתי לשתות מים, ואת האמת זה בכלל לא עזר, זה רק גרם לי איכשהו להיות צמאה יותר. הלכתי לארומה. הגעתי לשם, וראיתי את תבל וברנרדו.
"היי" אמרתי להם.
"היי, אז מה קורה?"תבל השיבה לי
"אני ברחתי מהבית אתמול..."
"מה, למה?מה קרה?" שאל ברנרדו
"לא יודעת ממש, פשוט כל מה שקורה בזמן האחרון עם כל האנשים הצבועים האלה בחבורה הגדולה שלנו...גרם לי פשוט לרצות לברוח"
"את בסדר?" תבל שאלה
הזזתי את שיערי והראיתי לתבל וברנרדו את סימני הנשיכה מאתמול בלילה
"מה לעזעזאל?מה זה??" שאל ברנרדו
"אני לא יודעת...אני ברחתי ליער ואיזה חיה באה לכיווני ופשוט התעוררתי ככה באמצע היער..."
"מה??חיה נשכה אותך??אומייגאד ליגל את צריכה ללכת לקבל זריקה נגד כלבת דחוף!!"
פתאום הרגשתי סחרחורת עזה מרוב צמא, ופשוט התמוטטתי במקום.
נקודת מבט של תבל:
"ליגל??ליגל??את בסדר??ליגל??" התחרפנתי ולא הבנתי מה קרה לה
"מהר, תזמיני אמבולנס!" אמר ברנרדו
הזמנו לליגל אמבולנס ונסענו איתה לבית חולים, הפרמדיקים אמרו שיש לה סימני התייבשות והיא צרחכה בדחיפות מים, ושמו לה עירוי של נוזלים, כשהגענו לבית חולים היא עדיין לא הייתה בהכרה.
"ילדה בת כ-15, ללא הכרה, כנראה התייבשות מחוסר נוזלים בגוף מחוברת לאלונקת נוזלים, לחץ דם נמוך ונמצאת במצב של טכיקרדיה"(טכיקרדיה זה שהלב פועם יותר מידי פעמים בדקה) אמר הפרמדיק לרופא
"אוקיי קחו אותה לטיפול נמרץ עכשיו!!"
"היא תהיה בסדר??" שאלתי את הרופא
"אנחנו לא יודעים אבל אנחנו נעשה הכול כדי להציל אותה"
אחרי כמה זמן שישבנו מחוץ לחדר שליגל נמצאת בו, מתים מלחץ ופחד על ליגל, הרופא יצא אלינו
"החברה שלכם תהיה בסדר" נשמנו לרווחה
"היא הייתה סך הכול בהתייבשות והייתה צריכה עירוי דם משום שההתייבשות הייתה בדרגה חמורה."
נכנסנו לחדר של ליגל, היא הייתה בהכרה.
נקודת מבט של ליגל:
מה, מה לעזעזאל אני עושה פה, חשבתי לעצמי. ראיתי שאני בבית חולים מחוברת לעירוי.
אחד מהרופאים בא אליי ואמר
"זה הגיוני שתחושי בלבול עכשיו את היית בהתייבשות בדרגה חמורה אבל נתנו לך עירוי ככה שאת תיהיי בסדר עכשיו" אמר הרופא
"את שתית היום?"
לא ידעתי מה לענות לו, אסור שהוא ידע, שכנראה הייתי זקוקה לדם ובגלל זה התייבשתי.
"אה..ל..לא ממש..." אמרתי לו
"אז בחורה צעירה, את צריכה לשתות הרבה יותר, זה ממש מסוכן להגיע למצבים כאלה" אמר הרופא
הרגשתי מעולה עם העירוי דם, הרגשתי חיה.
פתאום הרופא הוציא את תבל וברנרדו מהחדר, ומישהו עם מבט קודר בא אליי במהירות ואמר לי
"תיזהרי לחשוף את מה שאת, אחרת את באמת תחוסלי, וזה לא יהיה מחוסר הדם שאת זקוקה לו" הוא אמר את זה והלך במהירות משם.