"החבר הכי טוב שלי מתחתן, קשה לי להאמין" מינסוק אמר וסידר את העניבה של הגבוה ממנו.
"למה כל כך קשה לך להאמין? לא חשבת שאני אתאהב איי פעם ואתחתן? לא חשבת שתהיה מישהי שתאהב אותי?" קריס שאל בצחוק בזמן שמינסוק עדיין מסדר לא את העניבה.
"קשה לי להאמין שיש מישהי שאוהבת אותך, איך אפשר בכלל לאהוב דבר מכוער כמוך?" מינסוק אמר, הוא סיים לקשור לו את העניבה והתרחק קצת כדי לראות איך זה נראה.
"אוי סתום" קריס אמר ונתן לו סתירה קטנה.
"הבן שלי גודל" מינסוק אמר ושם יד על פיו, "זה כזה מרגש" הוא הוסיף.
"הבן שלך? אתה גדול ממני רק בשנה" קריס אמר בגלגול עיניים.
"כשעברת לפה מסין, אני היחיד שעזר לך, היחיד שהיה נחמד אלייך. אני מרגיש שאני גידלתי אותך ועכשיו אני צריך למסור אותך" מינסוק אמר ודמעות התחילו לעלות בעיניו.
"אתה גם היחיד שקיבל את זה שאני נמשך לבנים ולא לבנות, המשפחה שלי גירשה אותי מהבית ואתה היית שם בשבילי" דמעה ירדה על פניו כשהוא אמר את זה.
קריס התקרב אליו קצת וניגב את הדמעה, הוא ידע שהחיים שלו היו לא קלים. החיים של שניהם לא היו קלים, אבל הם תמיד היו אחד בשביל השני.
"סליחה, אני לא אמור לבכות, זה אמור להיות יום שמח, אל תתן לי לדכא אותך" מינסוק אמר והסתכל על הגבוה ממנו.
"אל תדאג, מותר לך לבכות, תזכור שאני תמיד פה בשבילך, אפילו אם אני אהיה נשוי למיונג-הי, מה שיקרה עוד פחות משעה" קריס אמר בחיוך.
הוא אהב את מיונג-הי, מאוד, היא הייתה ממש חשובה לו, כל פעם שהוא דיבר איתה, הוא התאהב בה מחדש. לפני שהוא הציע לה נישואים, הוא קודם הלך לחבר הכי טוב שלו, למינסוק. כל דבר שהיה לו בראש הוא התייעץ איתו, הוא היחיד שכיוון אותו בחיים ועזר לו.
השניים הכירו כשהוא היה בן ארבע עשרה ומינסוק היה בן חמש עשרה, מאז הם היו ביחד בזמנים הכי קשים. הם חברים טובים כבר שלוש עשרה שנה.
אמא של קריס נפטרה כשהוא נולד, היא הייתה חולה כשהיא הייתה בהריון איתו ואחרי שהוא נולד, ישר אחר כך, היא נפטרה.
אבא שלו טיפל בו מאז, הם עברו לקוריאה ביחד וקריס נכנס לאיזה בית ספר, שם הוא פגש את מינסוק.
אבא של קריס נפטר כשהוא היה בן שש עשרה, היחיד שהחזיק את קריס בחיים היה מינסוק.
~~~~~~~~~~~~~~~
סיפור חדש,
אשמח אם תאמרו לי מה דעתכם כי עד אז אין לי סיבה לפרסם עוד פרקים
כל הפרקים כתובים כבר!
זהו...(?)
YOU ARE READING
Partner For Life
Fanfiction(הושלם) בחיים הוא לא חשב שהחבר הכי טוב שלא יתחתן והוא עוד יותר לא חשב שבחתונה של חברו הטוב, הוא יכיר את אהבת חייו.
