2

25 2 6
                                    

*מסופר על נקבה אך מתייחס לכל מגדר באשר הוא*

(**סיפור זה ממש מוזר ולא מציאותי אבל יש לו מסר חשוב*)

מישל תמיד הייתה ילדה יפה. בכל מצב כמעט. אני, בתור החבר הכי טוב שלה, יכול להגיד את זה בכנות.
אבל הייתה לה בעיה. היא לא ראתה את הטוב שבה; רק באחרים.
זה לא היה טוב.
ביקשתי ממישל ללכת לרופא, שיבדוק את הבעיה הזאת.
היא לעומתי לא חשבה שזה דבר לא נכון שצריך לפתור.
לאחר התחננויות בלתי פוסקות היא הסכימה.
הגענו לרופא העיניים. הוא בדק אותה ופנה אליי; מבלי שהיא תשמע.

"אתה חבר שלה?"

"אני זה שאתה יכול לספר לו הכל; מה קרה לה?"

"היא.. היא חולה במחלה קשה. בעיניה חסר משהו; הדבר הגורם לה לראות את הטוב בה... לא קיים." ענה.

"איך אפשר לעזור לה?"

"אי אפשר. צריך לבנות בה את החלק הזה, אך זה בלתי אפשרי."

"מה? בטוח יש איזו דרך!" צעקתי.

מישל, בעודה יושבת על מיטה החולה, הסתכלה עליי בשאלה.
לא עניתי לה.

"אין דרך לרפא אותה. מחלה זאת חשוכת מרפא." התקדמתי אל מישל והוא עצר אותי, "אני מבקש ממך; אל תגיד לה כלום."

לא עניתי לו.
עזרתי לה לרדת מהמיטה ויצאנו משם.

חזרתי הביתה וחשבתי; איך אפשר לגרום לה לראות את הטוב בה? היא כמעט תמיד לא בטוחה בעצמה ובמה שהיא אומרת.

אולי אני אגיד לה שהיא יפה?
אבל מה זה יעזור? היא תסתור אותי שוב, כמו תמיד..
אולי אנסה? לפחות זה?

...

עשיתי את זה.
כל יום במשך שלושה חודשים רצופים אמרתי לה שהיא יפה.

בהתחלה היא סתרה את דבריי, אך לאט לאט היא ראתה את דבריי באור שונה.

היא נרפאה!!

one shots - סיפוריי השראהWhere stories live. Discover now