"תכניס אותו י'חרא" קרא אור למאבטח שחסם את יוסף מלהיכנס למועדון.
נוכחים רבים, רובם ככולם גברים בשנות העשרים וראשיות השלושים לחייהם, צפו בחוסר אונים במתרחש.
לאחר צעקות רבות מצד אור, הסתייגויות רבות מצד המאבטח ושתיקות רבות מצד יוסף והנוכחים, הוסכם שיערכו על יוסף חיפוש ואם הכל יהיה תקין הוא ייכנס יחד עם אור למועדון.
השמיים היו אדומים והרוח החמימה כמו ביקשה לעקור את העצים מהאדמה הזרה שלא מתוכה נבטו.
הירח הוסתר כמעט בשלמותו אך מעט האור שעבר את סלקציית העננים האחידים על השמיים כולם האיר כחללית מעל פסגות הבניינים.
העיניים השופטות לא ניתקו מיוסף בעודו מתלווה למאבטח לחדר צדדי במועדון, משם יצא לאחר דקות אחדות שנדמו לאור כנצח, ונכנס לתוך אפלת המועדון.
יוסף ואור צעדו דרך ההמון הרוקד, מבטים שיפוטיים נחו על יוסף לרגע ואז חזרו למקום בו היו- בן זוג, משקה אלכוהולי, אקס, קראש או הרצפה.
אור לא אטם את פיו לרגע על החוצפה של המאבטח, ועל השיפוטיות, ועל חוסר היוכלת לקבל את השונה גם בתוך קהילה מופלת. יוסף שתק.
הוא ידע שחדר כרגע למרחב שרואה בו עויין, למרחב שמפחד ממנו, שרואה בו לא שייך.
יוסף, אבל, פחד מהם יותר משהם פחדו ממנו.
רבע שעה הספיקה לו להיפלט אל הרחוב מתוך אורות הצבעים המרצדים והמוזיקה הרמה.
הרחוב נראה שגרתי- מישהי מטיילת עם הכלב שלה, אדם מדווש על אופנייו, זוג צעירים הולכים לאט על המדרכה הצרה.
יוסף נשם ונשף לסירוגין עד שהגיע אור אחריו בריצה, מתנשם חנוקות.
כאן התפצלו דרכיהם, יוסף צעד לדירתם הצפופה בהליכה מהירה אך רגוע להפליא, ואור נותר במועדון.
החושך הפך אט אט לסמיך יותר ויותר בחשכה מוחלטת של שעות טרום הבוקר המוקדמות.
דלת הדירה, שאינה מבודדת את הרעשים לכאן ולכאן, הכניסה לתוך הדירה החשוכה קולות של צחוק שיכור העולה במדרגות, ומתוך הדירה הוציאה לחדר המדרגות רעשי מכונת תספורות.
הדלת נפתחה באחת.
המחזה הראשון שיוסף ראה היה ידו של אור מונחת על חזהו של בחור צנום ושחום, בעל שיער מגולח בתספורת צבאית ושרשרת כסופה של סנפיר לויתן קשורה בחוט שחור לצווארו. שניהם צוחקים ללא סיבה, ידו של הבחור אוחזת בעורפו של אור.
המחזה הראשון שאור ראה היה יוסף האוחז במכונת התספורות שלו, מעבר לדלת חדר הרחצה הפתוחה, פאה שמאלית מבצבצת מבעד לכתפו בעוד הפאה הימנית מפוזרת על הכיור. כיפתו מונחת ברישול לצד מברשות השיניים וחולצתו תלויה על ידית הדלת. לגופו של יוסף גופיית סבא לבנה ומכנסיים שחורים.
הצחוק השתתק באחת, מכונת התספורות רעשה וגעשה והציפה את כל הדירה ברע צורם שלא הפריע ליוסף כלל, אך אור נחרד.
"תחכה לי בחדר" הוא אמר בקול שבור לאמיר, בן הזוג התורן, וצעד לחדר הרחצה.
הבעתו של יוסף חרתה לאור, הבעה שלמה, ללא ספק חרטה.
אור עמד שתוק מאחורי כתפו הימנית של יוסף, ידו נשלחה ברוך וליטפה את הזיפים הדקים שבעבר היו פאה ארוכה ומסולסלת מעט, תחילה יוסף נרתע מהמגע ולאחר מכן התמסר לו, נותן לאור להעביר את ידו על לחיו, צווארו, וחזרה ללחיו לניגוב הדמעה שטיילה במורד פניו.
"אתה בטוח?" שאל אור, ויוסף הנהן, הוא הרים באחת את מכונת התספורת ובתנועה חדה ומהירה הוריד את פאתו הנוספת, משאיר קצוות אחדות לצד אוזנו השמאלית.
אור הנהן וצעד לחדרו, מותיר את הדלת סגורה מאחוריו, וכן גם את לבטיו של יוסף.
כשהבוקר עלה עליהם, כעבור שעות אחדות, אמיר כבר עזב ויוסף התעורר מהאור שפרץ לסלון למראה דמותו של אור, לוגם מספל הקפה הקבוע, ומביט בדמות החדשה המקיצה בסלונו, דמות זרה וריקה, יוסף של תל אביב.
YOU ARE READING
הסיבות של יוסף
Romanceבמרכז הסיפור עומד יוסף, צעיר חרדי מבית אשר זהותו הלהט"בית מאפילה על זהותו הדתית. הסיפור קרוב לליבי בהיותי להט"ב דתי לאומי, ורגעים, מחשבות וזכרונות מחיי מובאים בספר זה. מקווה שתהנו- thElse
