הסיבות של יוסף

פרק 13

אור ישב ברכבו בתחילת הרחוב בו גדל יוסף.

אנשים שהלכו וחלפו על פניו הביטו בו ואור הרגיש עצמו מתכווץ למבטם, הגורם לו להרגיש עירום בבגדים החילוניים.

ככה יוסף מרגיש עכשיו? ככה זה בשבילו להתלבש בבגדים שלאור נראים כל כך רגילים?

היה נדמה כאילו הזמן קופא ואור הביט מהחלון ובחן את הסביבה כדי למלא את זמן ההמתנה הריק.

מדי פעם חתול רחוב עבר או ציפור התיישבה על העץ ממול, אבל בעיקר כלום לא קרה.

אז מתוך הריקנות של הזמן הוא החל לדמיין איך נראית כעת השיחה בין יוסף להוריו, ואז הוא הפסיק לדמיין כי הוא לא יכל עוד, הוא לא חשב על עוד תרחישים, ולצד כל תרחיש חיובי אחד התגנבו עוד ארבעים למוחו של אור.

הוא פחד.

כשיוסף חזר הוא שתק, אז אור שתק גם הוא.

וכשהגיעו לדירתם יוסף נכנס למיטתו, אז אור שתק גם הוא.

וכשנכנסה השבת יוסף לא הלך לבית הכנסת, אז אור נשאר גם הוא.

בארוחת הערב הגיש אור בשתיקה את האוכל לשולחן לידו יושב יוסף הכבוי ואור הבין שאולי מוטב שלא ישאל.

לאחר הארוחה הם בירכו, כל אחד בנפרד, בשקט, ואור רק הזיז את שפתיו כי אין לו טעם לברך אם אינו מאמין בכך, הוא מברך רק בגלל האווירה בלברך ביחד עם יוסף, בקול.

הם הלכו לישון מוקדם והתעוררו מאוחר, ונשארו בבית כל היום.

אור ניסה שלא לחדור למרחב האישי של יוסף ושמר מרחק ממנו בכל אותו הזמן, אולי יוסף צריך לעכל את הפגישה עם הוריו ולאחר מכן ידבר איתו.

אבל הוא לא דיבר איתו בכל אותה שבת, אפילו בצהריים כשאור הציע לטייל לים, אפילו בערב כשאור הציע ללכת למועדון- יוסף שתק.

אז אור הלך לבדו, ובילה את הערב עם אמיר עד לשעות האחרונות לפני הזריחה ולא חחזר הביתה, כדי לא להפריע, למרות שאמיר הציע שיעלו אליו ואור רצה בכך מאוד, הוא לא רצה להיות לבד, והוא לא רצה להיות לבד עם יוסף כרגע.

כשאור חזר, בארבע בבוקר, לדירתו הקטנה בקומה השלישית בבניין המעופש שלא מצדיק את שכר הדירה, יוסף ישב בסלון, על מיטתו, עטוף בשמיכה ובשקט.

אור התיישב על ידו, מלא בריחות של אלכוהול, וכרך את ידו סביבו.

יוסף הסתובב ונדמה שמשהו מאחוריו עיניו הנוצצות נדלק. הוא הביט באור במבט מלא משמעות וכרך את שתי ידיו סביבו בחיבוק חזק ומלא ברוך, ראשו של יוסף על כתפו הרחבה של אור.

אור התמסר לחיבוק, רק כעבור זמן רב בתוך בחיבוק הוא שמע את יפחותיו של יוסף.

זה ממש לא סיפור אהבה