פרק 4- ארבע שעות שינה

95 14 1
                                    

התיישבתי על הכורסא הקטנה מבין כל ארבעת הכורסאות בסלון, כך שאף אחד לא ישב לידי. כרגע הייתי צריכה לדעת למה הקיסר רוצה לדבר איתי.

שררה שתיקה מביכה בחדר וכל כך רציתי לברוח מכאן כשאר שמונת זוגות העיניים של האנשים, ביניהם ההורים שלי, מסתכלים עלי.

"אז..." התחלתי. חשבתי לשניה מה אני צריכה לומר להם. אני הרי לא מכירה אותם אז השאלה היחידה שצצה לי בראש היא "מי אתם?".

שני האנשים, הגבר והאישה שבאו לבית ודרשו שאפגש עם הקיסר החליפו מבטים ביניהם וחזרו להביט בי."אנחנו מהסוכנות המיוחדת." אמרה האישה חומת העיניים.

"סוכנות? אתם מתכוונים למשמר הלבן?" חקרתי אותם. הגבר הסתכל עלי לשניה לפני שהנהן. נתתי להם את הזכות להמשיך לדבר.

"יש תכנית חדשה שהקיסר והמשמר הלבן הוציאו לאור השנה." אמרה האישה, "עקב האירועים האחרונים הקיסר איבד את אמונתו באלו שמצויים ללכת למשמר השחור או המשמר הלבן. הוא רוצה לבדוק כל אחד ואחת מהנבחנים העתידיים כדי לראות אם אפשר לבטוח בהם, לגלות להם את סודות האימפרייה, ולתת להם להוביל מלחמה אם תהייה כזו." הסבירה.

נשימתי נעתקה כאשר הם אמרו "אירועים אחרונים". כמובן, שמעתי דיבורים פה ושם, לא גילו שום דבר בחדשות. אך ישנם כל כך הרבה סיפורים על הבוגדים באימפריה, שכבר אי אפשר לבטוח באף אחד. אחד מהסיפורים ששמעתי הוא שהיה מישהו שניסה להתנקש בקיסר- שיחולו לו ימים טובים. למזלנו, המשמר הלבן תפסו אותו טרם פעולתו וכיום הוא נמצא בכלא.

"אדוני, גבירתי." פניתי אל השניים, "אני מקווה מאוד שהקיסר- שיחולו לו ימים טובים- יסיק מפגישתנו שאפשר לבטוח בי." הייתי מזועזעת שרק בגלל חוסר האמון של הקיסר באנשים מסוימים, בני נוער הלכו לפגישה איתנו. "נולדתי לשרת את האימפריה. להיות משנת הצורה הכי טובה שקיימת ולשרת את כבודו." אמרתי ברצינות.
"אנחנו בטוחים בכך, סאות'רה. אך לבינתיים זה רק אמצעי בטיחות." הגבר דיבר בשמם של השניים.

"אוקיי." נרגעתי. נשמתי עמוקות ושאפתי בחזרה. הסתכלתי על השניים שכרגע דיברו עם הוריי על סידורי האבטחה והנסיעה.

לבסוף הם פנו אלי. "כדאי שתנוחי עכשיו, סאות'רה. יוצאים בזריחה. לילה טוב." אמר הגבר ובנימה זו קמו הסוכנים, שאיני שאלתי לשמם, לחצו את ידי הורי קודם ואז את ידי ופנו ליציאה.

"כדאי שאלך לישון. לילה טוב, אמא, אבא." נתתי להם חיבוק והם נישקו אותי במצח.

עליתי במדרגות לכיוון חדרי ולפני כן עברתי בחדר של אסילן. דפקתי פעמיים ולא נשמע מענה. כאשר פתחתי את הדלת ראיתי אותו צופה בשמהו במחשב ואוזניות עליו.

קראתי בשמו והוא לא ענה, אז עשיתי מה שכל אחות טובה הייתה עושה אם היו מתעלמים ממנה- קפצתי על גבו של אסילן וסגרתי את המחשב.

Curse With PrideWhere stories live. Discover now