סאם
הבוס הסביר לי מה לעשות, איך לעבוד עם הקופה, היכן להניח כל דבר וכל שאר הדברים הבסיסים. הבוס יצא ואמר שיחזור בסוף היום לסגור את המסעדה. עליתי על מדים. נותר רק חצי שעה למשמרת ורק עכשיו התחלתי למלצר. בשעה הזו היה ריק. דלת הדיינר נפתחה ואחריה נכנס השטן, הילד מהשירותים, החתיך המרושע, בעיקר המרושע. הוא התיישב בסוף המסעדה על ספת הדיינר האדומה. הוא הרים את ידו וקרא בקול, "מלצרית!" הסתכלתי סביבי בחיפוש אחר אנשים ואז הבנתי, זה רק אני והוא בכל המסעדה כולה. שיט אחד גדול.
התקדמתי לכיוונו ושאלתי בנחמדות בתקווה שלא יזהה מי אני, "מה תרצה להזמין?"
הוא חייך חיוך מרושע. "היי, את הילדה הבוכה משירותי הבנים! ממתי את עובדת פה?"
"מלפני שעה. עכשיו אני הולכת לשאול שוב והפעם אסתפק בתשובה... מה תרצה להזמין?"
"וואו, הילדה הבוכה משירותי הבנים עברה מעצב לכעס, האם זה משהו שאמרתי?"
רציתי לומר כן אך השתלטתי על עצמי.
"אם לא תשנה את הכינוי שלך אליי אז כן, זה יהיה בגלל משהו שתומר."
"אוקיי, נסיכה, שיניתי." אני לא מבינה איך נמשכתי לרגע לדביל הזה. אם הוא רק היה נראה אחרת זה היה הרבה יותר קל לשנוא אותו אבל, גאד כמה שהוא חתיך.
"פאי תפוחים ובירה," הוא הודיע לאחר דקה. "אסור לנו למכור אלכוהול לקטינים," ירקתי בארס אך זה לא הזיז לו. הוא זרק עליי את התפריט כאילו אני עוזרת הבית שלו, הוא כל כך מזלזל בי שזה מגעיל. התפריט נפל. התכופפתי להרים את התפריט וכמו מטומטמת שחכתי עד כמה המדים האלו צמודים וקצרים. הוא שרק למראה תחתוניי, "יום אחד אני אוריד אותם ממך," הוא הפציר בבטחון וקיללתי בשקט. שהתפריט בידי, קמתי והלכתי למטבח. הילד הזה כל כך זין. מה הייתי עושה כדי לחנוק אותו כרגע למותו!
הפאי התחמם. הוצאתי את הפאי ואז קלטתי שהנער הוציא סיגריה ומתחיל לעשן. הנחתי את הפאי על השולחן והתקדמתי אליו בעצבים. "מיסטר וואטאבר השם שלך הוא-"
"לוקאס," הוא קטע אותי. "-וכמו שאמרתי, וואטאבר!" זעמתי. "אסור לעשן כאן!" אמרתי הצבעתי על השלט, אסור לעשן.
"אוי, נסיכה, את כל כך תמימה וחדשה. אני לא כולל את החוק הטיפשי הזה. אני לקוח הכבוד פה, כל בוקר וערב. אם לא אני הקמפוס לא היה מכיר את המקום." הוא ענה בגאווה.
"שקרן, תכבה את הסיגריה." ציוויתי.
הוא צחק והמשיך לעשן. "אתה חירש?" שאלתי בעצבים.
הוא לקח שאיפה גדולה מהסיגריה וחייך. הוא התקרב אליי ממש, פרצופנו היו כל כך קרובים שהרגשתי צמרמורות.
הוא נשף את העשן שפיו בפניי וחייך.
לאחר מכן זרק את הסיגריה על הריצפה ודרך עלייה בעדינות מפתה.
הוא הלך לכיוון דלת היציאה, פתח את הדלת וצעק
"אסטה לויסטה," הוא הסתובב לכיווני וקרץ "בייבי,"
הוא אמר בקול צרוד וסקסי. הוא יצא ונעלם בין הצללים.
נשארתי שם לבד, עם עשן הסיגריה וריח רע על פניי...
פגועה, ומבולבלת.
--
אעאעאע. זה הפרק האהוב עליי באמת.
איזה חרא לוקאס?
סליחה שהפרק קצר
YOU ARE READING
The Smoke || Hebrew
Romance"ממני את לא תתחמקי נסיכה, שמעת?" הוא לחש לאוזני וגרם לי צמרמורת. ידו עדיין מצמידות אותי לקיר בחוזקה ולא נותנות לי לסגת, אני רוצה לצרוח כל כך חזק אך אני יודעת שזה יהיה חסר תועלת. הוא לא יפגע בך. הוא לא מסוגל. מה קורה שטעות קטנה בין שירותי הבנים לשירו...
