A Good Girl In A Black World

פרק 26- אדל נעלמה

+
*פרק 26*

קמתי מהשעון מעורר שלי הסתובבתי לצד וראיתי את סהר ישן ליידי אז חזרתי לישון וקמתי כמעט באחד. ירדתי להכין אוכל ולסדר את הבית
זה חופש אז לא אכפת לי לקום מתי שבא לי
אחרי שעה בערך שמעתי את סהר כאילו נחנק ולא נושם רצתי הכי לחדר וראיתי אותו יושב ברצפה ומתנשף מהר רצתי לחדר והבאתי לו את המשאף שלו..
כן יש לו משאף של אסטמה וטוב שהשארתי אותו כי הוא רצה לזרוק אותו לא מזמן.
ראיתי שהוא מתחיל להסדיר את הנשימה שלו ויותר נרגע
אני: אתה בסדר עכשיו??
סהר: כן תודה, מה הייתי עושה בלעדייך
אני: מת או שהיו מוצאים אותך כמעט מת אחד מהשניים
סהר: תודה באמת חכמה
אני: לפחות אתה מודה
סהר: כבר אמרתי לך שאני אוהב אותך הכי בעולם?
אני: חח כן אהבת חיי
תגיד לאיפה כולם נעלמו?
סהר: הלכו למסיבה לא הלכתי לא רציתי להשאיר אותך לבד
אני: תודה
סהר: על מה?
אני:  כי אני יודעת שאתה אוהב מסיבות ואתה לא הלכת כדי לא להשאיר אותי לבד..
סהר: כי אני  אוהב  אותך
אני: גם אני אוהבת אותך
התנשקנו ואז ראין נכנס
ראין: סליחה על ההפרעה אבל ההורים שלך בדרך לפה סהר
סהר: טוב בואו לחדר למטה
ירדנו למטה וסהר נעמד מול קיר
אני: סהר איפה החדר
סהר: פה זה חדר שאי אפשר לראות אותו.
הוא נגע בקיר והוא נפתח והיו 2 דלתות הוא אמר לי ללכת לחדר אחד ולראין לחדר השני
נתתי לו נשיקה וחיבוק ונעלתי את הדלת
(נ.מ סהר)
בבוקר חזרה לי האסטמה איך זה אפשרי וזה היה ממש חזק אם אדל לא הייתה איתי הייתי יכול למות..
התנשקנו ואז ראין נכנס לחדר ואמר שההורים שלי באים ישר אמרתי להם לבוא למרתף כי יש שם חדר שלא רואים אותו כי זה קיר מזוייף ומאחוריו 2 חדרים ראין נכנס לחדר אחד ואדל לחדר השני.
סגרתי את הדלת ויצאתי לבחוץ הלכתי לשומר שלנו משה
אני: משה אל תיתן לאף אחד לצאת או להיכנס לבית גם אם זה ההורים שלי
משה: ההורים שלך באו כבר לפני חצי שעה והם עוד לא יצאו
שיט הם יודעים על החדרים נראה לי איזה דפוק אני
התחלתי לרוץ לבית ואמרתי לתום שחר ומייקל לבוא ולבנות שילכו לחדרים ושלא יצאו כי ההורים שלי הם הראש של הכנופיה
המשכנו לרוץ כולנו לחדרים לחצתי על הכפתור של הקיר פתחתי מהר את הדלתות של ראין ואדל וראין ישב בכיסא שם ואדל לא הייתה בחדר חיפשתי בארון מתחת לדברים וכלום היא לא בחדר.
עלינו למעלה והתחלנו לחפש וקראתי לבנות שיעזרו ואז קיבלתי הודעה..